יְרוּשָׁלַֽיִם
מֵעַל פִּסְגַּת הַר הַצּוֹפִים, שָׁלוֹם לָךְ ירוּשָׁלָֽיִם;
מֵעַל פִּסְגַּת הַר הַצּוֹפִים, אֶשְׁתַּחֲוֶה לָךְ אַפָּֽיִם.
מֵאָה דּוֹרוֹת חָלַֽמְתִּי עָלָֽיִךְ,
לִזְכּוֹת לִרְאוֹת בְּאוֹר פָּנָֽיִךְ.
יְרוּשָׁלַֽיִם, יְרוּשָׁלַֽיִם, הָאִֽירִי פָנַֽיִךְ לִבְנֵךְ;
יְרוּשָׁלַֽיִם, יְרוּשָׁלַֽיִם, מֵחׇרְבוֹתַֽיִךְ אֶבְנֵךְ.
מֵעַל פִּסְגַּת הַר הַצּוֹפִים, שָׁלוֹם לָךְ ירוּשָׁלָֽיִם;
אַלְפֵי גוֹלִים מִקְּצוֹת כׇּל תֵּבֵל, נוֹשְׂאִים אֵלַֽיִךְ עֵינָֽיִם.
בְּאַלְפֵי בְרָכוֹת הֲיִי בְרוּכָה,
מִקְדַּשׁ מֶֽלֶךְ עִיר מְלוּכָה.
יְרוּשָׁלַֽיִם, יְרוּשָׁלַֽיִם, אֲנִי לֹא אָזוּז מִפֹּה;
יְרוּשָׁלַֽיִם, יְרוּשָׁלַֽיִם, יָבֹא הַמָּשִֽׁיחַ, יָבֹא.
הַתִּקְוָה
כָּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה
נֶֽפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה,
וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִֽימָה
עַֽיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה–
עוֹד לֹא אָבְדָה תִקְוָתֵֽנוּ,
הַתִּקְוָה בַּת שְׁנוֹת אַלְפַּֽיִם,
לִהְיוֹת עַם חׇפְשִׁי בְּאַרְצֵֽנוּ,
בְּאֶֽרֶץ צִיּוֹן וִירוּשָׁלָֽיִם.
