לאברהם: האלה הם בניך? ואל משה רבינו יאמר: האוהבך הוא ישראל? ואברהם יביט בפני ישראל ואָמר אל המשיח: אלה הם בני, ככתוב בספר: זרע אברהם אוהבי[1].
ובני ישראל יהיו שמחים ויברכו וישבחו את ה' ויאמרו: צדיק הוא ה', ככל אשר דבר עלינו כן עשה לנו.
אלף ושלש מאות שנה ישמחו בשמחת המשיח והמקדש יְכֻלֶּה, כי כל העמים ישמעו את אשר נעשה עם ישראל ובאו לעשרה ולעשרים אל בני ישראל ואמרו: מה חטאנו ומה פשענו, כי לא קראתם לנו לשמוח בשמחתכם. הבאים האלה מצדיקי עמי הארץ יהיו. באשר יביטו איש ישראל יטו מפניו, יעשו לו כבוד וישאוהו על כתף וימהרו להביאהו אל מלך המשיח. וכה יתאספו כל ישראל לפני המשיח במקום הקדש, ואלה אשר פשעו באמונת ישראל יהיו לחרפה ולבוזה עד כי כל רֹאיהם יכירום, ובאצבע יַרְאה עליהם העם. ככתוב בספר: ויצאו וראו בפגרי האנשים וגו' (ישעיה ס"ו ה'[2]).
ואלה האנשים אשר נשאו עֹל השבי ואת אמונת ישראל שמרו, יהיו שמחים וטובי לב. ואת הפושעים יגרשו מקרבם ואמרו להם: סורו כי אנחנו שונאים לכם. פניהם יהפכו לשחורים והיו לבהלה ולתפלצת. וירדו אל עמק יהושפט. ושם יהיו עד בֹא יום הדין הגדול. ואלף שנים ושלש מאות שנה שנות ימי המשיח, יהיה לישראל ימים טובים וחגים, ואֹשר וגדולה וכבוד עד יום הדין הגדול. ואולם היום ההוא יהיה יום חשך ונורא, בהאיר נֹגה הלפיד הבוער. אז יְגַלֶה הקב"ה את העדן ואת הגיהנם אשר ברא בטרם נברא העולם. לעדן יהיו שבעה שערים ולגיהנם – שלשה. וביום הדין יתיצבו כל העמים לפני שכינת אלהים. ואיש איש אשר נמצא חטא בידו יעמוד לפני איש ישראל אשר דבק באמונתו (?) ועל שלשה שערי הגיהנם, יעמוד אברהם על האחד. יצחק על השני ויעקב על השלישי ויתפללו ויאמרו: אנא ה' זכור אשר דברת ואת הברית אשר כּרתָּ ככתוב בדברי קדשך: וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור (ויקרא כ"ו מ"ב). והקב"ה ישמע את תפלתם ויסלח להם על חטאתיהם. ויתן לאברהם את כל אלה אשר מזרע אמת באו, וכל ישראל יבואו בעדן. והחטאים יאמרו אליהם: הוי נביאים! הלא ממנו אתם יצאתם, ואתם מרחקים אותנו! הם לא יענו אותם דבר, ובפעם אחת ישֻלחו כלם לגיהנם. והגיהנם יֵחָלק לשבע מחלקות, במחלקה
הערות שוליים
- ^ ישעיהו מא ח
- ^ לפנינו הוא בפסוק כ"ד שם
