וחצי השבט. [בלשון פרסי: ואן אבׄדאני נה צׄונאן בוד כי אן פשין כאר ישראלאן ושבטהי ונים אבאז שודנד, ויש לתרגם ג"כ באופן הזה: רק לא היה הבנין הזה כהראשון בהיות כל שבטי ישראל עם השבט וחצי השבט יחד].
ויעבור עזרא בכל הערים ויקרא: קומו ולכו אל ההיכל למען נשוב נבנהו שנית. אבל לא הלכו בני ישראל בחשבם כי שקר דובר עזרא ויבקשו להמיתו. ויודע הדבר לעזרא ויתפלל אל ה' וישמע אליו ה' ויסתירהו. ושבט וחצי שבט מבני ישראל שבו למקום הקדש ויקריבו קרבנות אשר היו לרצון לפני הw ויברכם.
ויהי מקץ שנה בא דריוש וילחם את כורש וילכדהו וימיתהו ויקח את ממלכתו וימלוך תחתיו. ואני דניאל בראותי את כל אשר נעשה יראתי מדריוש ואברח מפניו ואבא אל ארץ פרס על ההר אשר על יד אִהוַאז הנהר. שם לבשתי שק ואתפלש בעפר ואפר ואתפלל אל ה' ואֹמר: אהה ה' עד מתי תכבד עלי הצרה הזאת? אבותי מתו, בית מקדשך חרב ולעיני הָרגו כהנים, לוים ונביאים. אני דניאל הייתי כה לפני ה' ארבעה עשר יום, לא אכלתי לחם ולא שתיתי מים. ארבעה ימים, לילה ויום ישבתי על הארץ בבכי ומספד, מלבד הימים אשר עמדתי על רגלי, עד אשר שמע ה' את תפלתי וישלח מלאך ויאמר לי: דניאל! למה תבכה ולמה תתאנח? ואען: כי ירא אנכי את המלך דריוש. ויאמר: אל תירא כי לא אתנך בידו.
אחרי ימים אחדים צוה דריוש להביאני לפניו וישלח לי אגרת שלום כדברים האלה: קום דניאל ובא אלי ואל תירא. כי כאשר הטיב עמך כורש כן אטיב עמך גם אנכי ועוד יותר. אחרי קרֹאתי את דברי האגרת הזאת מהרתי ואלך אל שושתר. וירא אותי דריוש וישמח לקראתי ויאמר: דניאל! למה מאנת להאמין כי יש לאל ידי לעשות עמך טוב כאשר עשה כורש? ואען: יחי המלך לעולם! כי יראתי פן ילשינו אותי אליך. ויאמר: אל תירא! גשה ושבה אלי, ואגש אליו ואשב לפניו ויהי שלום לי, וירבו ימי השלום הזה ככתוב בספר. כי האלהים נתן חִני בעיני המלך ויכבדני מכל גדולי מלכותו, הודיתי לאל ואשב לפני המלך. ויהי היום ודריוש לא מצא מעשה אשר יעשה, ויאמר להביא לפניו את בגדי הקדש, ויבקשום ולא נמצאו. ויאמרו לו רַבָיו ושריו: לא ידענו אנה באו. ויצו המלך למהר אותי אליו ויאמר
