אנפוריה שלו לצאת בשיירה בסחורה ומפרש במדינה הכהו קוץ ועקצתו עקרב, אתמהה והניחוהו הכל והלכו להם, התחיל מצטער לפני הקב"ה ואומר רבונו של עולם מה עויתי ומה פשעתי, לא באו ימים מועטים שבאת שמועה מאותה שיירה שנאבדה ונהפכה ספינתם, התחיל מודה ומשבח להקב"ה ואומר אלו הייתי עמהם הייתי כאחד מהם שנא' ואמרת ביום ההוא אודך ה' כי אנפת בי ישוב אפך ותנחמני, הנה אל ישועתי אבטח ולא אפחד וכו'. אבן מאסו הבונים, משל לאבן אחת שהיתה מושלכת בפלטון של מלך בא בנאי אחד ופסלה ובא השני ופסלה בא השלישי ואמר אין נאה בעולם מזו האבן וזו האבן ראויה לפינה, כך עמד אברהם אבינו ויצא ממנו פסולת ישמעאל ובני קטורה, יצחק אבינו יצא ממנו עשו, עמד יעקב אבינו והעמיד שנים עשר שבטים כולם שלימים להקב"ה שנא' כלנו בני איש אחד נחנו, ואומר כולך יפה רעיתי ומום אין בך. מאת ה' היתה זאת, הרי זו אמורה כלפי כנס"י בשעה שהיו משועבדים במצרים ובשעה קלה התחילו מתנשאין בענני הכבוד[1] וישראל משיבין אותם ואומרים אתם תמיהים עלינו ואנו תמיהים על עצמינו יותר מכם לא ידעתי נפשי שמתני מרכבות עמי נדיב, ורוה"ק משיבתן ואומרת מאת ה' היתה זאת, משל למה הדבר דומה לאדם שהי' עושה משרה לכובסים והרי הוא עשוי איפרכוס והכל תמהין עליו גם הוא אומר להם (יותר) אני תמה על עצמי יותר מכם כך כש[י]ראו או"ה את ישראל בשלום ובבטחה לע"ל אומרים להם לא אתם שכבר הייתם דחופין ונרדפין, ואף ישראל משיבין ואומרין יותר ממה שאתם תמיהים עלינו אנו תמיהין על עצמנו לא ידעתי נפשי שמתני מרכבות עמי נדיב, ורוה"ק משיבה ואומרת מאת ה' היתה זאת. נגילה ונשמחה בו, כל הגאולות שעברו עלינו היה אחריהם שעבוד, ראשונה חזרו ונשתעבדו, שניה חזרו ונשתעבדו, שלישית חזרו ונשתעבדו אבל גאולה זו שוב אין גלות אחריה שנא' ואמרתם ביום ההוא הודו לה' קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו הזכירו כי נשגב שמו, ואומר זמרו ה' כי גאות עשה מודעת זאת בכל הארץ ואומר אנא ה' הושיעה נא, אנשי ירושלים אומרים מבפנים ברוך הבא בשם ה', ואנשי יהודה אומרים מבחוץ ברכנוכם מבית ה', אנשי ירושלים אומרים אלי אתה ואודך, ואנשי יהודה אומרים אלהי ארוממך אלו ואלו פותחין את פיהם ומשבחין ואומרים הודו לה' כי טוב כל"ח.
הערות שוליים
- ^ אולי חסר כאן: "ואומות העולם תמיהין עליהם מפני מה אתם מתנשאין בענני הכבוד", והושמט מפני הדומות.
