אברם ונחור להם נשים[1] יסכה ושרי וכו' ושרי העולם נתמלא ממנה, וכן דוד אמר אל תבטחו בנדיבים וכו' לכך נאמר טוב לחסות בה'. כל גוים סבבוני, ג' פעמים עתידין גוג ומגוג לעלות וליפול לירושלים כדרך שעלה סנחריב ג' פעמים בארץ ישראל לירושלים, פעם ראשונה אמר כל גוים סבבוני שהוא עתיד לכנוס כל אומות העולם שנא' ועתה נאספו עליך גוים רבים, ואומר קומי ודושי בת ציון[2] וכו' והלא פרוכים[3] לכך נאמר בשם ה' כי אמילם. פעם שניה סבוני גם סבבוני שהוא עתיד לרגש כל העולם כלו ולהעלותם לירושלים שנא' למה רגשו גוים ולאומים יהגו ריק, עד אז ידבר אלימו באפו והלא פרוכים לכך נאמר בשם ה' כי אמילם. פעם שלישית סבוני כדבורים שהוא עתיד לפרוש רשתו ויכנס לכל המדינות ולהוציא כרוזות שנאמר קראו זאת בגוים קדשו עצרה כותו אתיכם לחרבות[4], ויעמדו ויעלו כולם אל עמק יהושפט, ואומר שלחו מגל כי בשל קציר, ואומר המונים המונים בעמק החרוץ, והלא פרוכים לכך נאמר בשם ה' כי אמילם. ואז ישראל מתיראין, באותה שעה אמר הקב"ה אל תיראי תולעת יעקב הנה שמתיך למורג חרוץ חדש בעל פיפיות תדוש הרים ותדוק וגו' ואת תגיל בה' בקדוש ישראל תתהלל, והלא פרוכים לכך נאמר בשם ה׳ כי אמילם. סבוני גם סבבוני, שעתיד לתפוס שבטו של יהודה ולאסור אותן בקולרים ולמסור כל אחד ואחד לשנים משלו, ואמרו יבואו אחינו ישראל ירושלים וישלטו בנו ואל ישלטו בנו שונאינו שנ' ואמרו אלופי יהודה, והלא פרוכים לכך נאמר בשם ה׳ כי אמילם. סבוני כדבורים, מה הדבורה הזאת כונסת נצנים ועושה דבש לבעליה, כך הקב"ה עתיד לכנוס כל אומות העולם ולהעלותם ירושלים ולחלוק שללם לישראל שנאמר הנה יום בא לה' וחלק שללך בקרבך, יכול שיש בידם ממש ת"ל דעכו כאש קוצים, משל למלך שנכנסו עליו גנבים והיה המלך פיקח מאד אמר אם אני עומד עליהם עכשיו הם אומרים מה מצא בידינו אלא יודע אני בהם שהם עתידין לחזור שתים ושלש פעמים ואז אני הורגן כך המלך זה הקב"ה הגנבים אלו אומות העולם שנא' ואספתי את כל הגוים לירושלים למלחמה ונלכדה העיר זה המחתרת, ונשסו הבתים זו הבתים, והנשים תשכבנה אלו עריות, ויצא חצי העיר בגולה זה השביה, והקב"ה יוצא ונלחם עמהם שנ' ויצא ה' ונלחם בגוים ההם וגו' ומשלח בהם מגפה ומשייר מהם
עמוד:Adolph Jellinek. Bet Ha-Midrasch. Vol.V.pdf/169
הדף הזה לא עבר הגהה
