לא מפניך משה בן עמרם אלא מלפני אדון חולי ארץ מלפני אלוה יעקב. ההופכי הצור אגם מים, מה הצור הזה אם אדם יושב ומנקר בו אפי' כל היום כולו אינו יכול להוציא ממנו מים כלום. רבי אומר כשהיו ישראל עומדים לפני הר סיני היו הופכים בצור הזה אמר הקב"ה לאלו אני אתן את תורתי על אלו אני משלח רוח הקדש אלא הרי אני נותן להם עשרת הדברים עד שילמדו ויעמדו להם כצור הזה, ד"א ההופכי הצור אגם מים, מלמד שהיו ר' עקיבא ובן עזאי טרשים כצור הזה ועל ידי שציערו עצמן על תלמוד תורה פתח להם הקב"ה פתח לתורה [עיין אדר"נ פ"ו ב"ר פי"ב ופדר"א פ"א] ודברים שאין יכולין לעמוד בהם בית שמאי ובית הלל לאיסור והיתר עמד בן עזאי ופירשם שנאמר בחלמיש שלח ידו[1], ודברים שהיו סתומים בעולם עמד רבי עקיבא ופירשם שנאמר מבכי נהרות חבש ותעלומה יוצא אור[2]. מלמד שראתה עינו של רבי עקיבה במרכבה כדרך שראתה עינו של יחזקאל הנביא לכך נאמר ההופכי הצור אגם מים.
לא לנו ה' לא לנו, אומרים הדורות הללו לפני הקב"ה רבון כל העולמים כמה נסים עשית לאבותינו ביום מתן תורה ולנו תעשה נסים למען שמך הגדול, משל למה הדבר דומה למלך שחילק מתנות לבניו ולאחד מהם לא נתן אמר לו בנו אבא תן לי גם כן עשה לפי כבודך כך כל אחד אומר בדורו משה אמר ועתה יגדל נא כח ה', יהושע אמר וישמע הכנעני וכל יושבי הארץ, דניאל אמר ה' שמעה ה׳ סלחה, חסד שעשית עם הראשונים אף ע"פ שהיו בידם מעשים טובים עשה עמנו כי גם מתחלה בראת עולמך בחסד שנא' אמרתי עולם חסד יבנה. ד"א לא לנו הרי זו אמורה כנגד ישראל בשעה שגלו לבבל שהיו בתוכם אלף צדיקים שנא' החרש והמסגר אלף הכל גבורים עושי צדקה ומלאכה וכי מה גבורה היו עושים שהיו הולכים בגולה אסורים בזיקים אלא שהיו גבורים בתורה ובמעשים טובים שנאמר על כן יאמר בספר מלחמות ה' ואומר גבורי כח עושי דברו. ד"א לא לנו ה' לא לנו זו אמורה כלפי חנניה מישאל ועזריה בתוך כבשן האש ענה הראשון ואמר לא לנו ה' לא לנו, ענה השני ואמר כי לשמך תן כבוד, ענה שלישי ואמר על חסדך ועל אמתך, מיכאל אמר למה יאמרו הגוים איה נא אלהיהם לפי שהגוים קופצים על הפרצה ומחרפים ומגדפים ומנאצים על ישראל ואומרים איה נא אלהיהם. אמר ר'
