מדרש הלל הנקרא ספר המעשים
בעשר לשונות של שבח נאמר הספר הזה בניצוח בניגון בשיר בהלל במזמור בהשכיל בתהלה בתפלה ברנה ובהודאה, ועשרה נביאים אמרוהו אדם אברהם משה דוד שלמה אסא הימן ידותון אביאסף ודניאל, ויש אומרים אף שלשה בני קרח. התורה חמשה חומשין והספר הזה חמשה חומשין, וההלל חמשה חומשין, ומה ראה ההלל להתברך בכולם מפני שהוא שבחם והוא תוספת על כל העולם, ויש בו לשעבר ולעתיד לבא וליציאת מצרים ולדורות הללו ולימות המשיח ולימות גוג ומגוג. תחילה לשעבר הללויה, ולעתיד הללויה, וליציאת מצרים בצאת ישראל [לא לנו ה' לדורות הללו] ואהבתי כי ישמע ד' הודו לד' כי טוב לימות המשיח ולימות גוג ומגוג [נ"א כל גוים סבבוני לימות גוג ומגוג אלי אתה ואודך וגו' לעתיד לבא]. י"ח [ימים] ולילה אחת ואלו הם שמונת ימי חג הסוכות ושמונת ימי חנוכה וי"ט הראשון של פסח ולילו וי"ט של עצרת. מי אמרו אמר ר' נחמיה דוד אמרו, ומה היו ישראל עושין משיצאו ממצרים ער שעמד דוד אפשר שהיו אוכלין פסחיהן בלא הלל. אמרו משה אמרו בשעה שיצאו ישראל ממצרים שנ' ויאמר לו פרעה לך מעלי ויאמר משה כן דברת ובזמנו דברת לא אוסיף עוד ראות פניך הא כדעמי [כדאת] מבקש ממני שנ' וירדו כל עבדיך אלה אלי וגו' וכשהגיע הזמן מהו אומר ויקרא למשה ולאהרן לילה אמר להם משה אמש היינו עבדים לפרעה ועכשיו אנו עבדים להקב"ה עמדו אז וקילסו להקב"ה שהוציאן מעבדות לחירות ונאמר לפניו הללויה.
הללויה. הללו למי שברא העולם שמקלסין אותו בשני אותיות שנאמר עזי וזמרת יה[1] ואומר בטחו בה' עדי עד כי ביה ה' צור עולמים[2]. ד"א הללויה משל למה הדבר דומה למלך שנשא אשה וכתב לה בסימפונין שלה שהיא מפוסמת [מפורסמת?] בשבעים ואחד אמרה לו כשתעשה לי כל צרכיי אני כותבת לך לשמך כך כנסת ישראל אמרה לפני הקב"ה רבון העולמים כשתעשה לי כל נסים וגבורות שעשית לאבותינו אנו מקלסין לשמך בשבעים ואחד אותיות
