עמוד:Adolph Jellinek. Bet Ha-Midrasch. Vol.V.pdf/101

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה לא עבר הגהה

מדרש דאברהם אבינו[1]

אמרו חכמים שס"ה מלכים היו יושבים לפני נמרוד גבור ציד הוא היה גבור ציד בשעה שהשיבו אברהם אבינו תשובה קשה כשאמר לו נמרוד למה מרדת בי ששברתה את פסיליי אמר לו גרזן זה שבידי שברן אמר לו וכי יש בו כח ודעת לעשות כך אמר לו ולמה לא היה דעת בפסיליך שאתה קוראן אלהיך למחות שלא ישברן השיב לו נמרוד אני אלוה ובראתי העולם ואדון הנסתרות ששברתה פסיליי ועתיד אני להפרע ממך. אמר לו אם אתה אלוה תהפוך העתים ותזריח בהשכמה החמה שתהא הולכת ממערב למזרח ואדע שאלוה אתה וגם תגיד לי מה אני חושב בלבי. מיד נתן ידו על זקנו ותמה תימה גדול עליו שאמר לו אברהם לא אלוה אתה בן בוש אתה למה לא הצלת אביך מן המות ועתיד גם אתה למות. מיד אמר לכל המלכים הבו לי עצה מה אעשה לנער שהשיב לי כאשר שמעתם ואבד יראתי ששברן ושרפם. אמרו לו במה אבד יראתך אמר להם באש. אמרו לו תבא האש ותפרע ממנו. מיד צוה נמרוד וחבשוהו י"ב שנים בבית הסוהר שבע שנים בכרדי ושלש[2] בכותי והיו כל אותן המלכים מביאין עצים למדורתו של אברהם. לאחר י"ב שנים הוציאו מבית הכלא ועקדו וכפתו לארץ והקיפו עצים מד' רוחותיו בגובה ו' אמות והצית אש בעצים והיו כל המלכים רואים שלא היה מגיע לא אש ולא שלהבת כלפי אברהם. אמרו המלכים אחיו של אברהם כשפן גדול הוא וצבר את האור וסילסלה ובשבילו ניצול אברהם מיד ניתזה שלהבת ממדורתו של אברהם ושרף את הרן שנאמר וימת הרן. באותה שעה אמר מיכאל רבונו של עולם ארד

  1. ^ העתקתתי זאת מתוך „גימטריאות לתלמידי ר' יהודה חסיד” כ"י על קלף והוא שראה אותו הרב חיד"א (עי' שה"ג ד' ווילנא ח"ב ד' י"ג ע"ב) ובראשו נמצא דף אחד מסוף פסיקתא דרב כהנא הזכירו ג"כ הרב חיד"א (שם ד' ס' ע"ב)
  2. ^ נראה שצ"ל: וחמש