אמר אליהו ז"ל אני רואה בתים ושערים של צדיקים באסקופותיהם ומזוזות שלהם מאבנים טובות והאוצרות של בית המקדש פתוחין עד פתחיהם וביניהם תורה ושלום שנאמר וכל בניך למודי ה'[1] ואומר שלום רב לאוהבי תורתך[2], ואומר מה רב טובך אשר צפנת ליריאיך וכו'[3].
פעם אחד בא אליהו הנביא ז"ל לבית מדרשו של רבי יוסי. כשבא רבי יוסי מצאו לאליהו ז"ל שהיה עצב אמר לו רבי יוסי מפני מה אתה עצב אמר לו מלפני הקב"ה באתי והוא ומשיח היו מתעסקין בנחמות דישעיה הנביא ובא סמאל שר של רומי והיה מלמד על ישראל חובה. אמרתי לו הקב"ה ומשיחו עוסקין בנחמות של ישעיהו ואתה מקטרגן ומחני והכני וטרדני ולא אמר לי כלום. פתח אמר אני אגיד צדקתיך וכל מעשיו ולא יועילו כלום[4]. אני אגיד צדקתן של ישראל וכל מעשיו של סמאל לא יועילו כלום. ד"א אחר שימסור הקב"ה לסמאל ביד מיכאל אומר לפני הק"בה מפני מה מסרתני ביד מיכאל יבוא וידון עמי לפניך. מיד אמר הקב"ה למיכאל לך ודון עמו ענה סמאל ואמר אם הגוים עוברי עבירה אף ישראל עוברי עבירה אם אלו מגלה עריות אף אלו מגלה עריות אם אלו שופכי דמים אף אלו שופכי דמים. מיד משתתק מיכאל. אמר לו הקב"ה למיכאל נשתתקתה ואני אלמד סניגוריא על בני וכל מעשיו של סמאל לא יועילו לכך נאמר אני מדבר בצדקה[5] ואני ומושיעם ביום הדין. באי זו צדקה שקיבלו ישראל התורה בהר סיני שאלמלא לא היו מקבלין היה מחריב את כל העולם. מיד השיבו כל פמילייא של מעלה ואמרו רב להושיע[5] רב הוא הזכות הזה להושיעם מגהינם. ועל זה נאמר ובעת ההיא ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר[6]. בזכות מה נמלטין בזכות התורה על שקיבלו כל הכתוב בספר הוי אומר ישראל ואעידה בך[7] ב"ך בגימטריא עשרים ושתים אותיות שבתורה ללמדך שיעיד הב"ה זכותן של ישראל שקיבלו התורה שניתנה בכ"ב אותיות להגיד גדולתו של מלך מלכי המלכים הקב"ה שהוא מחבב את ישראל יותר ממלאכי השרת ואין צריך לומר יותר מן האומות. מלך בשר ודם יש לו בנים יש לו עבדים יש לו אהובים וניכרים זה מזה אבל בבנים אין את יכול
הערות שוליים
- ^ ישעיהו נד יג
- ^ תהלים קיט קסה
- ^ תהלים לא כ
- ^ כנראה מכוון לפסוק (ישעיהו נז יב): "אֲנִי אַגִּיד צִדְקָתֵךְ וְאֶת מַעֲשַׂיִךְ וְלֹא יוֹעִילוּךְ". ויקיעורך.
- ^ 5.0 5.1 ישעיהו סג א
- ^ דניאל יב א
- ^ תהלים נ ז
