שבשמים ובו ובאותו היום תרד חרב ותפול באומות העולם לפי שנאמר כזה וכזה תאכל חרב[1]. כ"ב בניסן גלות ראשונה יוצאה מבבל בשמונה עשר אלף אנשים ונשים ואחד מהם לא יאבד. בכ"ה בתשרי גלות שניה שבנהר סבטיון יוצאה בי"ז אלף ונהרגין מהם עשרים איש ונשים ט"ו. בכ"ה לחדש הח' גלות שלישית יוצאה ובוכין וצועקין על אחיהם שנהרגו וצועקין במדבר כ"ה יום ואינן טוענין כלום וחיין על מוצא פי ה'. אין גלות ראשונה יוצאה מבבל עד ששניה מגעת לבבל שנאמר חולי וגוחי בת ציון וגו'[2]. בכ' בניסן מלך עולה מים ומשחית ומזיע את העולם ובא על הר צבי קדש ושורפו. ארורה בנשים ילדתו ואותו הקרן שראה דניאל ובאותו היום צער ומלחמה כנגד ישראל. מלחמה שניה עושה דמיטרוס בן פוריפוס ואנפיליפוס בן פנפוס ועמהם פרשין עשר רבוא ורגלים עשר ריבוא וטמונים בספינות שלשים רבוא. בכ' באלול משיח בא וינון שמו ובאותו היום יורד גבריאל מתשע שעות עד עשר ומשחית את העולם תשעים ושנים אלף איש. בכ' בטבת מלחמה שלישית עושה מקץ קירטלוס וכל המדינות עמהן עם גדול מאד מבקעה גדולה עד יפו ועד אשקלון. ובב' בשבט משיח בא ויורדים מלאכי חבלה ומשחיתין בכל אותו המון ולא נותרין נשמה. באותה שעה אומר הקב"ה לאברהם עתידין בניך שירדו למדרגה התחתונה שנאמר ושפלת מארץ תדברי[3] ואחר כך יהיו גבוהים על כל האומות שנאמר ונתנך ה' אלהיך עליון על כל גויי הארץ[4] ואחר כך באין כל האומות ומשתחוים לכל אחד מישראל ולוחכין עפר רגליהם שנאמר והיו מלכים אומניך[5]. בכ' באדר משיח בא ועמו שלשים אלף צדיקים שנאמר והיה צדק אזור מתניו[6]. וכיון שרואין אומות העולם כך מיד כל אחד מהם נמוק הוא וסוסיו שנאמר וזאת תהיה המגפה וגו'[7]. באותה שעה אומר הקב"ה לאומות העולם אוי לכם רשעים שבסוף ארבע מלכיות כולכם נטרדין מן העולם ויהיה כור של חטים עושה בתשע מאות כור וכן היין וכן השמן. כל אילן ואילן טעונין מגדים ופירות שנאמר ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו וגו'[8] וישראל אוכלים ושמחים ארבעים שנה. ואחר כך הקב"ה מעלה גוג ומגוג וכל אגפיו ואחר יאספו כל עמי הארץ מקיפין לירושלם להלחם והקב"ה עולה ונלחם בהם ומשיח בא והקב"ה בעזרתו ועושה מלחמה עמהם שנאמר ויצא ה' ונלחם בגוים ההם כיום הלחמו ביום קרב[9]. באותו היום הרים מתרעשים והגבעות מתרקדים וחומות ומגדלים נופלים והקב"ה מכניס
עמוד:Adolph Jellinek. Bet Ha-Midrasch. Vol.III.pdf/111
הדף הזה לא עבר הגהה
