אל בית הועד אשר לו ויקח בידו גרזן וכראותו צלמי המלך יושבים אמר ה' הוא האלקים ה' הוא האלקים וישליכם מעל כסאם ארצה ויך בהם מכה גדולה בגדול החל ובקטן כלה לזה קטע ידיו ולזה כרת ראשו ולזה שבר עיניו ולזה שיבר את רגליו וכלם נשברים ויצא אברהם וישלמו ימי המלחמה ויבא המלך אל ביתו וקודם זה כששיבר אותם שם הגרזן ביד גדול הצלמים וכראות המלך את צלמיו שבורים אמר מי היה כאן ומי הוא אשר מלאו לבו לעשות כן ויענו כל העם בוכים ויאמרו אדונינו המלך תדע לך שאברהם היה יושב אצלם ושמענו שהיה משבר להם. ויצו המלך להביא את אברהם לפניו ויביאו אותו ויאמר לו המלך ושריו למה שברת את אלקינו אמר אני לא שברתי אותם לא שבר אותם כי אם הגדול שבהם הלא תראה היות הגרזן בידו ואם לא תאמינו שאל ממנו והוא יגיד וכשומעו דבריו חרה לו עד מות ויאמר להוליכו לבית הסוהר ויצו אל שר בית הסהר לבלתי תת לו פת לאכול ולא מים לשתות. אמר המגיד שאברהם אע"ה בעודו בבית הסהר נתן עיניו לשמים ויאמר ה' אלקי אתה יודע הנסתרות ואתה ידעת כי לא הגעתי עד הנה כי אם על עבודתך והקב"ה שמע את תפלתו ושלח לו המלאך גבריאל להושיעו מיד זה הכלב וא"ל שלום עליך אברהם אל תירא ואל תחת כי ה' אלקיך עמך. בשע' ההיא נראה לו מעיין מים חיים ושתה מהן והביא לו המלאך כל מיני מאכל לאכול וישב עמו שם כדי ללוותו שנה תמימה. ויהי אחרי השנה ההיא באו שרי המלך ויועציו לאכול ולשתות עם המלך ויאמרו למלך לבנות לו גדר גדול ולהכריז בכל עירו שכל מי שהוא חפץ בעבודת המלך שיביא אל הבית הזה עצים הרבה עד שימלא כל המקום עצים פה לפה ואחר כך יבעירו העצים באש עד שתעלה השלהבת לשמים ותשליך בתוכה לאברהם ובזה יאמינו בך לעולם ולא תפסיד אמונתך. וישמח המלך על העצה הזאת היעוצה שמחה גדולה מאד ויצו לכל העם לאמר כל איש ואשה נער וזקן אשר בכל מדינו' המלך יביאו עצים אל הבית ההוא כי נתן להם זמן עד ארבעים יום ובכל זאת אברהם עומד בבית הסוהר ויצו המלך לעשות כבשן גדול בתוך הבית אשר בנה וידליקו את העצים בתוכו והנה עלה השלהבת עד לשמי' עד שכל העם פחדו מרוב האש ושלח אל שר בית הסוהר לאמר לו תביא לי את אויבי אברהם והשליכהו לתוך זה הכבשן של אש ויבא שר בית הסהר לפני המלך להשתחוות לפניו ויאמר לו איך תשאל
עמוד:Adolph Jellinek. Bet Ha-Midrasch. Vol.I.pdf/79
הדף הזה לא עבר הגהה
