שיילהו א״ל אי גדיא יאי ייסק לתמידא, בהדי דאמר אחוי בידיה אמר להון מלכא הואיל ואחוי בידיה קוצו לידיה דימינא, יהיב שוחד קצייה לידיה דשמאלא, שמע מלכא וצוה שיקצצו גם את יד ימינו, ואמרו בגמרא שאפילו מקרא נמי לא קרא.
וגם מזה ראיה גדולה למה שבראנו בכמה מקומות ששני כהנים גדולים היו כמעט כל ימי משך מלכות החשמונאים וגם עוד קודם להם לפעמים, אחד היה כה״ג במקום מלך, בין ישראל לעמים, ואחר כה״ג המשמש, וכן אנו רואים בזה כי ידוע שינאי הוה בעצמו כה״ג ואעפ״כ היה בימיו יששכר איש כפר ברקאי כה״ג המשמש, אך יען שינאי היה צדוקי גמור לכן מינה את כה״ג המשמש ג״כ איש פשוט וע״ה, ואפשר שאחרי שקצצו את ידיו אז קנתה העשירה מרתא בת בייתוס הכהונה הגדולה מיד ינאי המלך בתרקבי דדינרי עבור ארוסה יהושע בן גמלא כמבואר בערכו.
יששכר דכפר מנדי
נזכר בירושלמי ר״ה פ״א ה״ג דרש הפסוק וירא און וכו׳, ובב״ר פ״נב-ו פ״עד-ז ר׳ חמא בר׳ חנינא ור׳ יששכר דכפר מנדי, א״כ היה בדור השני לאמוראי א״י.
ונזכרו דרשותיו תנחומא וישלח-כד, במדבר-י, ויק״ר פ״א-יג, במ״ר פ״ב-ג, אס״ר ספ״ש, שהש״ר פ״ב פ״ד, ובמדרש תהלים פ״ח-ח, פ״י-ג.
ר׳ יתא
נזכר לפעמים בירושלמי והוא ר׳ איתי וכן נקרא לפעמים ר׳ אסי או ר׳ יוסי.
כ
כדי
שם זה נזכר בכמה מקומות בש״ס, ביומא מד. עב:, מנחות נה: יתיב רב אדא בר אהבה ואמרי לה כדי. ובמגילה ב:, יבמות צ., נזיר ב., חולין עג. פא. קיח. אמר רבא ואמרי לה כדי. ובמנחות ח. אמר רבי ואיתימא רי״בל ואמרי לה כדי. וכן הוא ברכות ל. לגרסת דק״ס, וב״מ ב. אמר ר״פ ואיתימא רב שימי בר אשי ואמרי לה כדי. ובכל אלו המקומות לא פירש רש״י כלום אך בגיטין פה: ברש״י ד״ה ולורכיה פירש כדי שם חכם. ומהרש״ל כב״מ ד. מפרש שאינו שם חכם אך הוא כמו בכדי-בחנם כלומר בלי שם האומר, וכן כתב בהליכות עולם, וכן הוא דעת רבינו שרירא גאון באגרתו ח״ב פ״ד בנוסח ב״ג תר״ה.
כהן
ר׳ אבא בר כהן דמאי פ״ב סה״א, והיה לו אח בשם מגבילא כברכות פ״ג ה״א-כא..
ר׳ בון בר כהן מע״ש פ״ד ה״ו.
ר׳ נחמן בר כהן כתובות קה:.
רב כהן (אחיו דר׳ חייא בר אבא)
בב״ק קטו. אבימי בר נאזי חמוה דרבינא (צ״ל דרבינאי) אתא לקמיה דרבינאי - מתקיף לה רב כהן - איגלגל מלתא ומטא לקמיה דר׳ אבהו ואמר הלכתא כרב כהן.
וכפי הנראה עלה לא״י וזה שמצינו שבת פ״יז ה״ו ר׳ כהן בשם רבנן דתמן. וברכות פ״ג ה״א-כ: ר׳ אמי ור׳ חזקיה ור׳ כהן ור׳ יעקב בר אחא הוון מטיילין באילין פלטיותא דציפורי הגיעו לכיפה ופירש ר׳ כהן, הגיעו למקום טהרה וחזר אצלן.
וכן מצינו ר׳ כהן בשם רבנן דקסרין כדמאי פ״ז ה״ח, שבת פ״ז ה״ב-כט:, כתובות פ״ז ה״ז, וזה יען כשבא לא״י הלך אצל ר׳ אבהו ושם מצא גם את ר׳ אמי.
אבל מה שמצינו בירושלמי סוף קידושין
