כל יהודי שאין לו אשה שרוי בלא שמחה - שנאמר וכו', נראה שצ"ל ר' תנחום בר חנילאי.
וכן מצינו דרשותיו בתנחומא וירא-א, שמיני-י, חקת-ה, תצא-ה, ושם תזריא-יא א"ר תנחום בר חנילאי בשם ר' ברכיה נראה שצ"ל להיפוך.
ובירושלמי תענית פ"ד ה"ד מאמרו הנפלא במינו שאמר קלקול חשבונות יש כאן, ובאיכ"ר פ"ג פ' נחפשה מעשה בר' בא בר זבדא ור' תנחום בר חנילא ור' יאשיה נפוק לתעניתא וכו', והמאמר הוא מירושלמי תענית רפ"ב ושם ר' תנחום בר עילאי.
האומרים בשמו מצינו ר' לוי כב"ר פ"ד-ו.
ור' פנחס כברכות פ"ט ה"א-נו:.
ויסופר עליו תנחומא משפטים-ח כשהיה לוקח ירק או בשר לבני ביתו היה אומר להם הפרישו לעניים חלקם, ואפשר שהוא ר' תנחום סתם.
ר' תנחום בר חנינא
נזכר ברכות פ"ד ה"ד אמר צריך אדם ליחד לו מקום בבית הכנסת וכו'.
ר' תנחום בר' טרפון
ר' אבין בריה בכורים רפ"ב.
ר' תנחום בר יודן (או יהודה)
נזכר בירושלמי ברכות פ"ו ה"א-לט: אומר על דברי ר' חייא בר אבא שצ"ל ברוך ש"כ מלכותו לע"ו, (וזה כאנת היוחסין שמביא ר"ת בר יודן עם ר' חייא בר אבא ובס"הד כתב לא מצאתי). ושם ספ"ז, ופ"ט ה"ה אמר צריך לברך בין על מדת הרחמים בין על מדת הדין (ושם איתא ר' תנחומא בן יהודה אך בויק"ר רפכ"ד מובא המאמר ר' תנחום בר יודן), יומא פ"א ה"א ב:, פ"ב ה"א-ח:.
ר' תנחום בר' יוסי
נזכר תנחומא ויצא-כב, ונראה שצ"ל ר' תנחום בשם ר' אסי.
ר' תנחום בר ירמיה
נזכר בירושלמי ברכות ס"פד וסוף מעשרות.
ויסופר גיטין פ"א סה"ב שהיה בעיר חפר והורה שם א"ל ולא כן אלפן רבי שאסור לתלמיד להורות הלכה לפני רבו עד שיהא רחוק יב' מיל והא ר' מנא רבן יתיב בציפורן, א"ל ייתי עלי דלא ידעית, ובסהדרין ה: מובא ר' תנחום בריה דר' אמי איקלע לחתר דרש להו - א,ל לאו ר' מני דמן צור איכא הכא - א"ל לאו אדעתאי.
ובשביעית פ"ו ה"א איתא המעשה על ר' תנחום בר חייא, ובתנחומא אחרי-ו הגרסא ר' נחום בר ירמיה, ובויק"ר פ"כ-ז הגרסא כבירושלמי גיטין.
ונראה בבירור שהצדק כגרסת הירושל' גיטין כי אי אפשר לומר כגרסת שביעית, כידוע שר' תנחום בר חייא היה תלמיד ר' סימון כמבואר בערכו ואיך יהיה תלמיד ר' מנא, ואי אפשר לומר שהוא ר' מנא הראשון יען שזה ר' מנא היה בטבריא ולא בציפורי, ומה שהקשה שר' מנא היה בציפורי, ל"ק מידי כי באמת היה כמעט כל ימיו בטבריא מקום אביו ר' יונה ורבו ר' יוסי, וגם היה הולך תמיד לקיסרין, ואך לעת זקנותו הלך לציפורי מקום ר' חנינא שהיה שם הראש, ור' חנינא מחל לו כבודו ור' מנא נתמנה לראש ולכן לא ידע ר' תנחום בר ירמיה מזה וזה ברור.
ובתנחומא צ"ל ר' תנחום תחת ר' נחום.
ונזכרה בב"ר פ"ג-ח דרשה ממנו.
ר' תנחום בר מני
נזכר כתובות פ"ח ה"י אמר בשם ר' יוסי (האמורא) וקאי על דברי ר' אבהו אר"י.
