בשם ר' יהודה ברי סימון, ובתהלים בובער גרס ר' חלפתא בר יעקב.
ר' תחליפא בר מערבא
נראה שקראוהו כן יען שבזמנו היה גם בבבל אמורא בשם רב תחליפא והוא היה מא"י כפירש"י ב"מ ז. ולכן קראוהו בר מערבא.
הוא זכה עוד להיות מהתנאים השונין ברייתות בישיבת ר' יוחנן כמנחות יד: בעי ר' יוחנן — תנא ליה רב תחליפא ממערבא (ובדק"ס בר מערבא), אך עיקר ישיבתו היה לפני ר' אבהו וכדמצינו תמיד תני רב תחליפא בר מערבא קמיה דר' אבהו כגיטין נב:, סוטה כז., ב"ק לג:, ב"מ ז. (ומחוי ליה ר' אבהו ובשבועה), ב"ב עז:, סנהדרין עז:, ואמרו ברכות נה. רב תחליפא בר מערבא שמע מר' יוחנן ואזיל וקא אמר קמיה דר' אבהו, א"ל אתון מהתם מתניתו לה וכו'.
והיה רגיל לירד לבבל ככתובות ח. רב תחליפא בר מערבא איקלע לבבל בריך שית אריכתא.
וכן עירובין נד: אמר רב חסדא אין התורה נקנית אלא בסימנין — שמעה רב תחליפא בר מערבא אזל אמרה קמיה דר' אבהו א"ל אתון מהתם מתניתו לה וכו'.
ומו"ק כז. כי אתא רבין א"ל ההוא מרבנן ורב תחליפא בר מערבא שמיה דהוה שכיח בשוקא דגילדאי, ובנדרים נו. איתא בשוקא דצלעי.
ויען שלא נסמך לכן נקרא תמיד בשם רב תחליפא.
ומו"ק ט. מצינו תני תחליפא ואפשר שהוא רב תחליפא בר מערבא.
ר' תחליפא בר שאול או שמואל
ערך ר' חלפתא בר שאול.
ר' תחליפא דקיסרין
נזכר ר"ה פ"ד ה"ח, תענית רפ"ב, נדרים פ"א ה"ב.
ור' זעירא הקשה לו סוטה ספ"ה.
ובש"ר רפכ"ה אמר כשם ר' פילא.
ובפדר"כ ז. ר' יודין ור' לוי ור' תחליפא קיסריא ור"ל חד אמר וכו'.
ובמ"ר פ"יב-טו ר' תחליפא דמן קסרין ורשב"ל וכו'.
ובסה"ד מביא שאמר בשם ר' שמעון בן לוי מילקטו שה"ש רמז תתקפ"ח וצ"ל כבשהש"ר פ"ד פסוק נפת ר' הונא ור' תחליפא קיסריי בש"ר שמעון בן לקיש.
ר' תחליפא חמיו דר' אבהו
נזכר קה"ר ספ"י ר' אבהו אמר בשמו, ובויק"ר פל"ב-ב מובא המאמר ושם חסר תיבת חמיו דר' אבהו, ואפשר שהוא ר' תחליפא דקיסרין כידוע שר' אבהו היה מקיסרין.
ר' תחליפא חמיו דר' אחא
נזכר ברכות פ"א ה"א-ו ושניהם אמרו בשם ר' שמואל בר נחמן, ודעת מבוא הירושלמי שהוא רב תחליפא בר מערבא.
ר' תחנא
בס"הד מביא שנזכר בפדר"א פנ"ה, אבל בפדר"א אך נד' פרקים, וצ"ל פמ"ו, פנ"ג כדמובא בהקדמת הגאון רד"ל וכתב שם שהוא ט"ס וצ"ל ר' תנחום וכן הוא בכמה דפוסים.
אבא תחנא חסידא
(תחנה, ד"ה א' פ"ד-יב).
יסופר ממנו מעשה נפלא בקה"ר פ"ט-ז שפ"א נכנס לעירו ע"ש עם חשיכה וחבילתו על כתפו ומצא מוכה שחין מוטל בפרשת דרכים, א"ל רבי עשי עמי צדקה והכניסני לעיר, אמר, אם אני מניח חבילתי מהיכן אתפרנס אני וביתי, ואם אני מניח את המוכה שחין אני מתחייב בנפשי, וגבר יצ"ט על יצ"הר והכניס למוכה שחין לעיר, ובא ונטל את חבילתו ונכנס עם דמדומי חמה והיו הכל תמהין ואומרין זה הוא אבא תחנא חסידא? הזריח הקב"ה את החמה - והיה מתיירא שמא
