לחמא בר לואי
נזכר זהר שמות טז: ע"ש.
לחמן (או המן) בר ריסתק
שם עכו"ם בזמן אביי נזכר עירובין סג:.
ר' ליוונטי
תלמיד ר' יונה, כיבמות פ"ט ה"ח שבעי מר' יונה, ובשבת פ"ג ה"ג מיסחי עם ר' יונה, ובדמאי פ"ז ה"ז אמר בשם ר' יונה.
ר' לייא
ערך ר' אילעאי.
ר' ליל בר אלס
ערך ר' הלל בריה דר' וולס.
רב לילי בר ממל
אמר מר עוקבא אמר שמואל יבמות יב. וגרסת היוחסין לילי בר מני.
לימא
רבה בר לימא ר"ה ד.
למדין לפני חכמים
הוא לוי מרבי סנהדרין יז: ועיין ערכו.
לעזר
ע"פ רוב נקרא ר' אליעזר או ר' אלעזר בירושלמי בשם ר' לעזר כדרך הירושלמי לקצר את הראשונה, כמו אמר הוא בירושלמי מר וכדומה.
לקוניא
ר' יוסי בן לקוניא שבת מט:.
לקיש
ר' יהודה בן לקיש (תנא) שבת מג:
ר' שמעון בן לקיש הנודע.
לקרח
ר' יודה בן לקרח סוכה פ"ד ה"ו.
מ
מאדא
ערך בן מאדא.
ר' מאיר
התנא הפלאי הזה אשר יצא כשמש בגבורתו להאיר את שמי התלמוד בתורתו וחכמתו, לא נודע לנו מי היו אביותיו, ואך מסורת אגדה בידינו גיטין נו. כששלחו הרומאים את נירון קיסר להשקיט המרידה בא"י, וכשבא א"ל לינוק פסוק לי פסוקך, א"ל ונתתי את נקמתי באדום ביד עמי ישראל, אמר, קיב"ה בעי לחרובי ביתיה ובעי לכפורי ידיה בההוא גברא? ערק ואזל ואיגייר ונפיק מיניה ר' מאיר.
וראה זה פלא ששם "מאיר" לא מצינו לשום תנא או אמורא אחר, ובאמת אמרו עירובין יג: תנא לא ר' מאיר שמו אלא ר' נהוראי שמו, ולמה נקרא שמו ר' מאיר שהוא מאיר עיני חכמים בהלכה. אבל קשמה מאוד להבין דברי חז"ל הלא טעמם שאמרו שייך גם כן אם יקרא בשם נהוראי, ועוד הלא מצינו בסוף קידושין וסנהדרין צט. שחולק ר' מאיר עם ר' נהוראי, א"כ אנו רואין ששנים היו.
אבל אפשר לומר שקושיא הראשונה מתורץ בשניה, וזה יען שבזמנו היה חכם אחר בשם ר' נהוראי כשמו, וכדי שלא להחליפו, לכן לא רצו לקרא אותו בשם ר' נהוראי, אבל לא רצו גם כן לשנות שמו מכל וכל יען ששמו היה נאה לו, לכן קראוהו בשם ר' מאיר, שגם השם הזה מורה על שמנהיר עיני חכמים.
אבל גרסת היוחסין ודק"ס בעירובין יג: תנא לר ר"מ שמו לא ר' מיישה שמו, והרה"ח ראה"ו בהקדמתו למכלתא בערך ר' נהוראי יאמר ע"פ השערה יען שר"מ היה החכם בסנהדרי אושא והיה נודע בעת ההיא בשם "רבי מאושא" ואח"כ לא ידעו עוד מזה וחשבו שזה שמו העצמי ולכן אמרו ר' מיאשא שמו.
ואם כי דבר חכמה דיבר, אבל הוא ללא אמת, כי איך אפשר לומר שהתנא שאמר הברייתא הזאת שהיה אך משך
