ובקידושין עו: תני רב שמעון (צ"ל שמעיה) בר זירא בקידושי דבי לוי, וב"ב נב: תנא רב הושעיא בקידושין דבי לוי (ופי' רשב"ם בתוספתא בברייתא דמס' קידושין שסידר לוי כמו שסידרו ר"ח ור' אושעיא, ותיבת בתוספתא מיותר).
תני לוי כגיטין פט., זבחים טו: מד: מה: קד:, מנחות מח:, חולין נו..
וכן תני לוי במתניתיה בבכורות יד:, מדמתני לוי בבכורות י..
ובספר דו"ד ח"ב צד 170 יתנפל על לוי ויאמר שלוי חבר משנה לעצמו והכניס בה דברים אשר הם בסתירה עם משנת רבי, ואף שהושיבו רבי ובטל דבריו בכל זאת פסק הדברים במשנתו יבמות י. עכ"ל.
ולפלא על חכם שכמותו שעל דבר שמפורש בדברי לוי שהוא אך מפרש דברי המשנה שלוי עומד וצווח "אע"פ ששנו חכמים במשנתינו טו', יש לנו להוסיף, וקושית לוי לרבי היה אך מפני מה לא מנו במשנה עוד אחד, ורבי השיבו שבפלוגתא לא קא מיידי, ולוי הוסיף בברייתא שלו ומפרש המשנה, וכן הוא בקידושין עו: שמפרש המשנה, ובא החכם ויאמר ממש היפוך האמת הנראה לכל שלא כן הוא.
וכשהיה בישיבת רבי התרועע עם חבירו הגדול "רב" כמפורש ביצה כד: אמר רב אנא ולוי הוינן קמיה דרבי. וכן מצינו אותם ביחד ככתובות נב. לוי סבר למיעבד עובדא כי הא מתניתא א"ל רב הכי אמר חביבי. (וכפי הנראה שזה היה לאחר פטירת רבי).
מחלוקתן מצינו פסחים יז., כתובות נג:, סוטה יא., ב"מ מא. מה:, סנהדרין פז:, זבחים נד., חולין צה. קח:, מעילה ט:, נדה לו: סד: סח..
וכן עם ר"ש בר רבי היה כחברים כדמובא לעיל.
עם ר' ינאי כב"מ קה. שחולקין.
ועם ר' חנינא ישב ימים רבים ככתובות קג: שצרה רבי שאע"פ ששמעון בני חכם גמליאל בני נשיא א"ל לוי לר"ש בר רבי צריכא למימר? א"ל צריכה לך ולמטלעתך. ורבי צוה שר' חנינא בר חמא ישב בראש אך ר' חנינא לא קביל עליה יען שר' אפס היה גדול ממנו ב' שנים ומחצה, לכן היה ר' אפס הריש בישיבה ור' חנינא ישב אבראי, וכל הזמן ההוא ישב לוי עם ר' חנינא בר חמא אבראי. וכבר בארנו בכמה מקומות שלא כל החכמים ישבו בתמידיות בבית הועד, כידוע בזמן ר"ג דיבנה היה לכל חכמי הדור ישיבות גדולות בעירם כמו ר"ע בבני ברק ור' יהושע בפקיעין אבל לעת מצוא היו נקבצין יחד ביבנה כשהוצרכו לתקן איזה תקנה כללית או להכריע איזה דין, וכן הוה אצל רשב"ג באושא שר"ש היה בתקוע ור' יוסי בציפורי וראב"ש בעירו אבל התקבצו לפעמים לאושא, ואך בימי רבי שהגיע העת שהוצרכו לסדר המשנה ולמסרה לכל ישראל אז כמעט שנתבטלו כל הישיבות הפרטיות וכולם התקבצו וצמצמו כחותיהן אל מקום אחד, אבל כשנפטר רבי אם כי הסנהדרין לא נבטלה והיתה תח"י ר"ג בנו ואח"כ תחת יד ר"י נשיאה נכדו, אבל כמה מן החכמים הרביצו תורה בכמה מקומות וזה ר' אפס אף שהיה הריש בישיבת ר"ג ור"י נשיאה, לא היה שם בתמידיות יען כי מקומו הקבוע היה בדרום (לוד) ואך היה בא לפרקים למקום הועד בציפורי, וכן לוי אף שבל"ס היה הריש בעיר סימונאי אבל כשהיה בא לציפורי ישב עם ר' חנינא אבראי (והכונה אבראי נראה שלא היה תחת רשות והנהגת ר' אפס כשאר תלמידי הישיבה יען שהיו גדולים כמותו), אבל כשנפטר ר' אפס וישב ר' חנינא בריש אז נשאר לוי יחידי לכן גמר בדעתו לירד לבבל, וכשבא לבבל אז כבר יסד רב את ישיבתו הגדולה בסורא כשבת
