חותמין בשלום, בק"ש פורס שלום, בתפלה עושה שלום.
ושם פט"ו-ז ברכות מברכות את בעליהן וקללות מקללות מקללות את בעליהן.
ושם פי"ז-ד אין בעל הרחמים פוגע בנפשות תחלה.
ושם פכ"ד-ד כל טובות וברכות ונחמות שעתיד הקב"ה ליתן לישראל אינן אלא מציון.
ושם פכ"ז-יא אוי להן לרשעים שהן מתעסקים בעצות על ישראל וכל אחד ואחד אומר עצתי יפה מעצתך וכו'.
ושהש"ר פ"א-ג דנחית ליה חיוא, חבלה מדחיל ליה.
ושם פ"ב-יג אין בן דוד בא אלא בדור שפניו חצופות וחייב כליה.
ושם פ"ד-ג כל כלה שעיניה יפות אין כל גופה צריכה בדיקה.
ושם פ"ד-יא הקורא מקרא בניגונו עליו נאמר דבש וחלב תחת לשונך.
ושם רפ"ו בן ג' שנים הכיר אברהם את בוראו שנאמר עקב - מיום שיתחיל התינוק להגביה את העקוב מן הארץ.
ושם פ"ו-ה כל מעשיהם של ישראל משונין מאומות העולם וכו'.
ושם פ"ז-ג אדם נושא אשה - והיא אומרת לו כשושנה אדומה ראיתי ופורש ממנה מיד - איזה כותל ברזל יש ביניהם וכו'.
וקה"ר פ"א-ג סנטורך אנא ולית את יהיב לי מסנטריותי.
ותנחומא תשא-יא מה הכלה הזו כ"ז שהיא בבית אביה היא מצנעת עצמה ואין אדם מכירה, באה להכנס לחופה מגלת פניה לאמר כל מי שיודע לי עדות יבא ויעיד לי, כך ת"ח צריך להיות צנוע ומפורסם במעשיו הטובים.
ושם אמור-יד כל פעולות טובות ונחמות שעתיד הקב"ה לעשות עם ישראל אינן אלא בשכר פעיה אחת שפעו בסיני.
ושם ראה-ז מעשה באחד שהיה מוציא מעשרותיו כראוי - והניח בן ולא הוציא מעשרותיו כראוי והתחילו שדותיו להיות נפחת עד שנתנו אך עשירית מכפי שהיה - א"ל לשעבר היית בעל הבית והקב"ה כהן, עכשיו הקב"ה בעל הבית ואתה כהן.
ומדרש תהלים פ"ז-יא בשעה שאמר הקב"ה לנח לך כנוס שנים שנים מכל מין - נכנסו אל א"וא עם זוגו, אתא שקרא בעא למיעל א"ל נח אינך יכול ליכנס אלא אם כן נסיבת לך זיווג, ופגע בפתחא, וסיפרה לו כי גם לה לא הניח נח ליכנס בתיבה אא"כ תהוי לה בן זוג, א"ל א"כ תהו לי זוגי, ומה את יהבית לי? א"ל אנא מתקן עמך דכל מה דאנא מסגל את תהא נסבה, אתנין ביניהן דכל מה דשקרא מכניס פתחא נסיב, ונכנסו לתיבה, וכשיצאו משם היה שקרא מכניס ופחתא נסיב, אזל שקרא ותבע ממנו את שלו, א"ל ולא כך איתנייה בהדך? וזה שנאמר הרה עמל וילד שקר.
ושם פכ"א-ב טב למדינתא דשמה כשם מלכא, ושם מלכא כשם אלהיה.
ומדרש משלי פ"א-ו אפילו שיחת חולין שלהם (של ת"ח) שקולה כנגד כל התורה.
ושם פי"ז כל הדר בא"י אפילו שעה אחת ומת בתוכה מובטח לי שהוא בן עה"ב.
ושם פ"כ-ב ז' שמות נקרא לאריה.
משליו היקרים נביא לדוגמא בב"ר פע"ח-ז ארי הוה כעס על הבהמה וחיה אמרין מאן אזיל ומפייס יתיה א"ל השועל אנא אלך דאנא ידע ג' מאה משלין וכו'.
ושם פפ"ד-ה המשל הנפלא הנפח וחבילות של קיצים - אתה מתיירא? גץ אחד יוצא משלך וכו', ומובא ברש"י ריש וישב.
וש"ר פ"ה-יד משל לעבד שוטה שיצא לבקש את אדומו הכהן בבית הקברות.
