רב פפא בריה דרב נחמן
נזכר ב"מ קיג. תרגם קמיה דרב יוסף, אבל גרסת דק"ס ר"פ בריה דרב חנין.
רב פפא בר שמואל
רבותיו היו רב חסדא ורב ששת כדמצינו שבת נד: יתיב קמיה דרב חסדא ויתיב וקאמר - א"ל ר"נ א"כ עשיתיו ילתא, (וגרסת רש"ל יתיב קמיה דר"נ).
ובפסחים מו. מתרץ קושית רב חסדא.
ובכתובות לז. ר"פ בר שמואל אמר רב ששת.
ושם לו: אותיב לרב יוסף.
וכפי הנראה כשהיו אביי ורבא לפני רבה ורב יוסף היה אז ר"פ בר שמואל מדייני פומבדיתא כסנהדרין יז: אמרו דייני פומבדיתא ר"פ בר שמואל.
ובר"ה כז. רפ"בש סבר למיעבד עובדא כמתני' א"ל רבא וכו'.
ושם לד: רפ"בש קם לצלוי א"ל רבא לא אמרו וכו'.
ובסנהדרין כו: סבר רפ"בש לאכשורה - א"ל רבא וכו'.
וב"ק פד. ההוא דקטע ידא דינוקא אתא לקמיה דרפ"בש א"ל - א"ל רבא והא אנן תנן - א"ל - א"ל אביי וכו'.
ויסופר ב"מ ס: ההוא עבדא סבא שצבע לזקנו ובא לרבא שיקנהו ולא רצה ובא לרפ"בש וקנאו, יומא חד א"ל להעבד אשקיין מיא אזל ורחץ הצבע מזקנו וא"ל ראה שאני זקן מאביך, קרי אנפשיה צדיק מצרה נחלץ (זה רבא) ויבא אחר תחתיו.
ובב"ב צ: שתיקן כיילא בת ג' קפיזי ושלח לפומבדיתא (פי' שרצה שבני עירו יקבלוה למדה) ולא רצו, ושדר לפאפונאי וקבלוה, וקרי ליה רוז פפא.
ושם עג: גבי מעשיות דרבב"ח אמר ר"פ בר שמואל אי לא הואי התם לא הימני.
רב פפא סבא
אמר תמיד בשם רב כקידושין עא:, סנהדרין מט:, מנחות לג:.
וביוחסין ערך דארו בר פפא מביא י' בני ר"פ סבא שהיו בזמן רב, וכתב ששמע מאביו שקבל מהחכמים הזקנים שמועילים לשכחה.
וכספר האשכול ה' ס"ת כתב שיא' בני ר"פ אינם מר"פ אחר אך היו בזמנים שונים, ויש לו קבלה שמועילים להסיר שכחה, ומזה נהגו להזכירן כשמסיימין מסבתא.
פפא תוראה
נזכר גיטין יט. אורי ליה ר"פ (ופרש"י סרסר של שוורים).
פפוס בן יהודה
(תנא חבירו דר"ע).
במכלתא בשלח מס' ויחי פ"ו דרש פפוס לססתי - והוא כאחד וכו' א"ל ר"ע דייך פפוס.
וביוחסין כתב שבפ' חלק ב' דרשות ממנו אך גרסתנו שם צד: ר' פפייס. וכן במכלתא יתרו פ"א הגרסא ר' פפיס, והמכלתא דבשלח מובא בב"ר פ"כא-ה ושם ר' פפוס.
ובל"ס הוא הנקרא בברכות כא: בשם פפוס בן יהודה, ויסופר שם שמצא לר"ע מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה א"ל, עקיבא, אי אתה מתירה מפני מלכות? וא"ל המשל הנפלא בשועל עם הדגים, לסוף נתפסו שניהם, ואז א"ל פפיס ב"י לר"ע אשריך ר"ע שנתפסת על ד"ת, ואוי לו לפפיס שנתפס על דברים בטלים.
ומצינו בירושלמי ברכות פ"ב ה"ט יהודה בן פפוס תלמיד ר' יהושע וכל מעשיו היה לש"ש.
ובכפתור ופרח פ"מד גרס פפוס בן יהודה.[1]
פפוס ולולינוס אחיו
במגילת תענית רפ"יב ביב' יום (באדר
- ^ הסריקה מחוקה, יש לבדוק בספר כפתור ופרח
