עמוד:Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. III. 1910.pdf/194

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה לא עבר הגהה

ושם יסופר אך שר"פ ור"ה בריה דר"י נקטו לרב אדא בר אבא, ועי"ז נגה ונתאחד רנ"בי, ומה עשו הם?

ובשבת קט: אר"פ האי מאן דאפשר למישתא שכירא ושתי חמרא עובר משום בל תשחית, וחשדוהו שלטובת עצמו הוא דורש, ולכן אמר שם קיח: ולדידי חשדן ולא הוי בי.

וכן מה שאמר ב"ב צא: כל מילי עתיקא מעליא לבר מתמרי ושיכרא והרסנא וזה בל"ס יען שסחר כזה לכן ידע טבעם, וכמו שמצינו עירובין סה. שר"פ לא מצלי בביתא דאית ביה הרסנא משום ריחא.

מדבריו הפרטים מצינו שהיה איש שמן כב"מ פד. שאמרו שהיה כי דקורי דהרפנאי (אבל היוחסין כתב ששם קאי על ר"פ בר אבא והצדק אתו).

וכן אמרו תענית יא. שהיה אוכל כל פרסה ופרסה חדא רפתא, וכן מובא בפסחים פט: שהיה אוכל פי ארבע נגד חבירו ר"ה בריה דר"י.

ובברכות ח: יספור שר"פ הלך פ"א לגבי ארמית הוציאה לו מטה וא"ל שב אמר ליה איני יושב עד שתגביהי המטה, ומצאו שם תינוק מת. ובפסחים קיב: מובא שם כרש"י וברשב"ם המעשה בע"א שברח עי"ז מן המדינה.

נשיו ובני ביתו

אשתו הראשונה היתה כהנית כפסחים מט., ואכל מתנות בשביל אשתו כחולין קלב..

והיא ילדה לו בן נחמד בשם אבא מר אשר אביו התפאר בו ככתובות פה. שאמר קיים לי בנוויה דלא משקר, ועשה עמו לפנים מש"הד ואפסיק לכבודו מלאכול כברכות מה:.

וגם בת היה לו כהוריות יב: שפ"א יתיב ר"פ וקא מבעי ליה א"ל הונא בר נתן תנינא - קם ר"פ ונשקיה ברישיה ויהיב ליה ברתיה.

ואשתו השניה היתה בת אבא סוראה ככתובות לט:, סנהדרין יד:.

וכן לקח עבור בנו אבא מר את בת אבא סוראה אחות אשתו ככתובות נב:, ואמרו שם ח. שבירך ר"פ משעת אירוסין יען שהיה מתוקנים לו כבר הכל.

ויספור שם נב: כשהלך ר"פ לאבא סוראה לכתוב הכתובה עבור כלתו שמע יהודה בר מרימר נפק אתא וכפייה ר"פ שיבא עמו לבית אבא סרואה, ויען שהיה נשוא פנים מאוד לכן כתב אבא סוראה כל מה שהיה לו לבתו.

ואשת ר"פ נזכרה ברכות מד:, ובסנדרין יד: שכל מה שהרויחה לקחה לעצמה.

וזכה ר"פ לשנות שיבה ועוד יותר, כמו שהבאנו לעיל שגם בחיי רב יוסף היה כבר תלמיד גדול יושב בישיבת רבא וידוע שרב יוסף נפטר תרלד ולפחות היה אז כבן כח', א"כ נולד לערך תרט, ומפורש באגדת דרש"ג ח"ג פ"א בנוסח סדר החכמים ויוחסין השלם שמלך שתסרי שגין אחר רבא, ורבא נפטר תרסג א"כ נפטר ר"פ תרפב לשטרות, וכן הוא בפירוש בקבלת הראב"ד.

ובאגרת דרש"ג הנדפס ביוחסין נפלו ב' טעותים, שאמר שם שר"פ מלך תריסר שנין ושכיב בשנת תרפז, וא"כ לפי זה מלך ר"פ מן שנת תרעה וזה שמונה שנים אחר פטירת ר"נ בר יצחק וא"כ איך יאמר הגאון שם בעצמו שאחר רבא נתחלקה ישיבת רבא לשנים, אך בל"ס מלך ר"פ תומ"י אחרי רבא וכאשר הבאנו לעיל שמפורש כל בגמרא, ולכן בע"כ צריכין אנו לומר תחת תרפז, תרפב וזה ממש מן שנת תרסג (מפטירת רבא) עד שנת תרפב היינו יט' שנים, והיינו שהגיע לשבעים ועוד, וכן מביא