עמוד:Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. III. 1910.pdf/187

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה לא עבר הגהה

וכפי הנראה ישב הוא וחבירו ר"ה בריה דר"י לפני רבא עוד בחיי רב יוסף (שגם אז היה לרבא ישיבה פרטית) כמפורש בבא בתרא כב. ואז היו עדיין עניים והתפרנסו בדוחק כהוריות י: שבאו לקמיה דרבא אמר להו אוקימתון מסבתא פלן א"ל אין, איעתריתו פורתא א"ל אין דזבנן קטינא דארעא, קרי עלייהו אשריהם לצדיקים וכו', אך אח"כ עשה ר"פ מסחר בשכר והצליח עד שנעשה עשיר גדול וזה שקראו רבא סודני (בעל שכר תמרים, רש"י) כברכות מד:, מנחות עא., נדה יב:.

וכן מצינו שסחר ביחד עם ר"ה בריה דר"י בשומשמין כגיטין עג..

ואחרי פטירת רב יוסף כשמלך אביי בפומבדיתא וגם רבא היא נכנע תחת אביי אז ישב ר"פ לפני אביי כל שני מלכותו ולכן מצינו את ר"פ בכל הש"ס שהקשה לאביי לערך מה' פעמים כדמובא בערך אביי, אבל ר"פ היה אז כבר גדול הדור, וכאשר יוספר ביבמות קו. שבת חמוה דר"פ נפלה לפני יבם שאין הגון לה אתא לקמיה דאביי א"ל חלוץ לה ובכך אתה כונסה, א"ל רב פפא לא סבר לה מר להא דאמר ר' יוחנן, ואלא היכי אימא ליה, א"ל חלוץ לה על מנת שתתן לך מאתים זוז, לבתר דחלץ לה אמר לה (אביי) זיל הב ליה א"ל (רב פפא) משטה אני בך עבדה ליה - א"ל (אביי) אבוך היכא א"ל במתא, אימך היכא א"ל במתא (ופירש"י כמדומה אני שיש לך אב ואם סמוכין לך לספק צרכיך לפיכך קא מחדדין שמעתיך, אבל אביי ידוע שהיה יתום מיום הולדו) יהיב ביה עיניה ושכיבן.

וכבר בארתי בספרי בית ועד לחכמים בערך יתמא שמצינו בכתובות יז: כששאלו ר"פ לאביי משחא דחפיפותא קאמר מר? א"ל (אביי) יתמא לא עבדא לך אמך דרדוני משחא ארישא דרבנן, וזה ששאלו ר"פ לאביי אחרי שנעשה יתום, ואז מצא בע"ח לגבות את חובו שאז הראה לו ראה כשנהית יתום אף שאתה גדול שכחת גם מה שעשתה אמך ביום חופתך.

וכן מצינו ברכות כ. שר"פ היה כבר גדול הדור בזמן אביי שאמר שם ר"פ לאביי מ"ש ראשונים דאתרחיש להו ניסא - ואנן קא מתנינן בעוקצין יג' מתיבתא (ביג' פנים יש בינינו משגח וברייתא של ששה סדרים ומס' עוקצין גם היא ביג' פנים, רש"י).

ובפסחים קיא: יסופר שרביי שקיל ואזיל ור"פ היה מימיניה ור"ח בריה דר"י משמאליה חזייה לההוא קטב מרירי דקא אתי לאפיה דשמאליה אהדרא לר"פ לשמאליה - א"ל ר"פ אנא מ"ש? דלא חשש לי, א"ל את שעתא קיימת לך (ופירש"בם יען שר"פ עשיר היה ויש לו מזל טוב).

וכשנפטר אביי גם אז לא זז ר"פ מרבו רבא שמלך תחת אביי. וזה שמצינו בשבת כז., ב"ק סז., שבועות כו., בכורות נד: כשמקשה מרבא על רבא תירצו חדה מינייהו ר"פ אמרה, וזה יען שהיה תלמידו המובהק דרבא וכשאמר ר"פ סברו שאמר כן בשם רבא.

חבריו

רב אדא בר מתנא ישב עמו לפני רבא ככתובות פה. וקראו שם בפניו "רב פפא".

רב אויא סבא, במו"ק כד: אדבריה ר"פ ודרש. ובסנהדרין נז: הקשה לר"פ ב' פעמים ור"פ תירץ לו.

רב אחא בריה דרב איקא חולק עם ר"פ כנדרים ל., ובשבת ו. מתרץ לר"פ קושיתו.

ר"ה בר חיננא, בעירובין כו. יסופר שהריש גלותא אמר לר"ה בר חיננא ליעבדי מר תקנתא בבוסתניה, אזל עביד קנה קנה פחות משלשה, אזל רבא שלפינהו, אזל ר"פ ור"ה בריה דר"י נקטינהו מבתריה.