עמוד:Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. III. 1910.pdf/172

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דף זה לא עבר הגהה


לה שביום חופתה ינשכנה נחש ותמות, והיתה דואגת על זה, וביום חופתה אירע שנטלה את מחט שערותיה ונעצה בכותב, וע"פ גם דקרה בהמחט בעין הנחש והיא לא ידעה, וכשנטלה המחט מן הכותל ראתה שנחש מת נסרח אחרי המחט, וכששאלה ר"ע איזה מצוה עבדה וסיפרה לו שביום חופתה בא עני אחד ושאל שיתנו לו מה לאכול, ויען שכל בני הבית היו טרודים מאוד לא נענה, אך היא הרגישה בזה ונטלה חלקה ונתנה להעני הזה, א"ל אביה מצאה קעבדת ונפק ודרש וצדקה תציל ממות.

ואולי הוא חתנו שהיה גדול הדור בשם ר' יהושע בן כפוסאי כשבת קמו:.

וכן מצינו במד' תהלים פ"נט-נ מעשה בבנו של ר"ע שנשא אשה - א"ל ר"ע מצא או מוצא.

ועוד היה לו בן גדול הדור בשם ר' יהושע כפסחים קיב..

וכבר האריכו התוס' בכמה מקומות אם הוא ר"י בן קרחה אם לא, ואם נאמר כן בע"כ צריכין אנו לומר שהוא הבן שהיה לו מאשתו הראשונה כמבואר באריכות בערכו.

ימי חייו האחרונים ומיתתו הנוראה

ר"ע שפסק בעצמו כתוספתא שבת ספט"ז שאין לך דבר שעומד בפני פקוח נפש חוץ מע"ז ג"ע ושפיכות דמים, במה דברים אמורים שלא בשעת הגזירה אבל בשעת הגזירה אפילו מצוה קלה שבקלות אדם נותן נפשו עליה, ואיך לא יקיים זה בכל נפשו.

הוא התגבר כארי והרביץ תורה ברבים כמפורש ברכות סא: שגזרו שלא יעסקו ישראל בתורה, בא פפוס בן יהודה ומצאו לר"ע שהיה מקהיל קהלות ברבים ועוסקין בתורה א"ל עקיבא! אי אתה מתיירא מפני המלכות? א"ל אמשול לך משל לשועל שהיה מהלך ע"ג הנהר וראה דגים שהיו מתקבצים ממקום למקום א"ל מפני מה אתם בורחים אמרו לו מפני רשתות - א"ל רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם - אמרו לו אתה הוא שאומרין עליך פקח שבחיות - טפש אתה ומה במקום חיותנו אנו מתיראין, במקום מיתתנו ערכ"וכ, אף אנחנו עכשיו שאנו יושבין ועוסקין בתורה שכתוב בה כי הוא חייך - אם אנו הולכין ומבטלין ממנה ערכ"וכ.

ולא היו ימים מועטין עד שתפסו לר"ע וחבשוהו בבית האסורים ותפסו לפפוס בן יהודה וחבשוהו אצלו אמר לו אשריך ר"ע שנתפסת על דברי תורה.

ומפורש כאן שלא התערב עם שונים ולא נתן יד למורדים נגד המלוכה, ואך בפשטות שעבר והרביץ תורה ברבים. ושקר בפי האומרים שנהרג בחורבן ביתר יען שעזר לבן כוזיבה, כי לו היה באמת כן אזי לא עכבוהו בבית האסורין זמן רב והיו ממיתין אותו תומ"י כאשר הרגו כמה אלפים ורבבות מישראל בלי שום דין ומשפט אך כמורדי המלך.

אבל תפיסת ר"ע היה ד"א לגמרי וע"י סבה קטנה הקים איוב נורא כנגדו ואשר ארב לו משך כמה שנים עד שלבסוף נלכד ברשתו.

והוא, שר אחד משרי רומי שהיה בקיסרין בשם היודע טורנוסרופוס הרשע וכשהיה ר"ע התוכח עמו תמיד בענייני האמונה כדמצינו ב"ב י. ששאל את ר"ע אם אלהיכם אוהב עניים מפני מה אינו מפרנסן (וכידוע את דת הרומאים שהיו הורגין את העניים בלי חמלה וקראו אותן חלאת מין האדם) וכשראה איך שר"ע היה פרנס עניים ומשתדל בכל כחו עבורם התפלא מאוד ע"ז, ור"ע השיבו תשובה מחוכמה.

וכן בסנהדרין סה: ששאלו מה יום (השבת) מיומים א"ל ומה גבר בגוברין -