עמוד:Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. III. 1910.pdf/168

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דף זה לא עבר הגהה


השקפתו הגדולה על ידיעת ה' והבחירה אמר אבות פ"ג מ"יד הכל צפוי והרשות נתונה ובטוב העולם נידון והכל לפי רוב המעשה.

ומאמריו היקרים אבות דר"נ רפכ"ו סייג לכבוד שחוק (שלא לשחוק), סייג לחכמה שתיקה, סייג לנדרים פרישות, סייג לטהרה קדושה, סייג לענוה יראת חטא, הוא היה אומר אל תבא לבין הלצים - אל תאכל לחם עם כהן עם הארץ - אל תפרוץ בנדרים - אל תרגיל עצמך לאכול מן הסעודה שמא יהא סופך לאכול מן הקנים (או מן הקופה של צדקה, וזה שאמר פסחים קיב. עשה שבתך חול וכו'), ואל תבא לידי ספק שמא תבא לידי ודאי - אין ע"ה חסיד ולא הביישן למד ולא הקפדן מלמד.

בענין טהרת המשפחה אמר סוטה יז. איש ואשה זכו שכינה ביניהן, לא זכו אש אוכלתן.

ויסופר באבות דר"נ פ"טז ששלטון אחד שיגר לו ב' זונות מקושטות והיו מתנפלות עליו כל הלילה והוא ישב בינהם ולא פנה אליהן וכששאלו השלטון למה עשה כזאת השיב לו שריחן בא אלי מבשר נבלות ושרצים.

ואמר שם פכ"ו כל הנושא אשה שאינה מהוגנת לו עובר משום ה' לאיון - ומשום וחי אחיך עמך שמתוך ששונא אותה רוצה הוא שתמות.

ולכן מה מאוד עמוקים ואמיתים מה שאמר סוף גיטין שאפילו מצא אחרת נאה הימנה יגרש את אשתו, כי אדם צריך לחשוב בדעתו שאשתו היא היותר נאה מכל הנשים ולחיות עמה חיי נחת ובשלום, אבל אם כבר מצא אחרת נאה הימנה א"כ דעתו תמיד על אשה אחרת ועובר על בל תחרוש על רעך רעה, לכן יותר טוב לגרשה ולא למרר חייה.

בעניני עבודה יספר עליו תלמידו ר' יהודה בברכות לא. כשהיה מתפלל עם הצבור היה מקצר ועולה מפני טורח הצבור, וכשהיה מתפלל בינו לבין עצמו אדם מניחו בזויות זו ומוצאו בזויות אחרת.

ונפש אחת מישראל היה חביב עליו כגופו ופסק בירושלמי קידושין ספ"א שאפילו יש בידו אך מצוה אחת יש לו חלעה"ב.

ובתוספתא יומא פ"ד שהיה שולח את העם ביוהכ"פ להאכיל את ילדיהם, ובכל ערב פסח היה מחלק אגוזים לתינוקות כדי שלא ישנו.

והיה באמת אהוב למעלה ונחמד למטה עד שיסופר ע"ז כה: מעשה בתלמידי דר"ע שהיו הולכין לכזיב פגעו בהן ליסטים - א"ל תלמידי מי אתם א"ל תלמידי ר"ע, א"ל אשרי ר"ע ותלמידיו שלא פגע בהן אדם רע מעולם.

ולכן כשאמר ר"ע סנהדרין ק: שדור המדבר ועשרת השבטים אין להם חלק לעה"ב אמרו עליו שבקיה ר"ע לחסידותיה.

ואחרי כל גדולתו ותפארתו אמר שהש"ר פ' לריח אני אין בי כח לומר כמו שאמרו רבותי (ר"א) אלא רבותי חסרוה ואני לא חסרתי (מרבותי) אלא כמריח אתרוג - וכמדליק מנר לנר.

ישיבתו הגדולה ותלמידיו הגדולים

כאשר אמרנו לעיל שמלבד שלקח חלק גדול בסנהדרי יבנה היה לו ישיבה רבתי בעיר בני ברק ותלמידיו לאלפים עוטרים אותו ומחכים לכל הגה היוצא מפיו וכמו שאמרו כתובות סב: שהיו לו יב' אלף תלמידים מגבת עד אנטיפרס, ובב"ר פס"א-ג מעכו ואד אנטיפרס, אבל לדאבון לבו אחרי עמלו הרב להדריכם בדרך האמת והשלום לא עלתה בידו לא נהגו כבוד זל"ז והיתה עינם צרה אלו באלו ומתו כולם בפרק אחד מפסח