עמוד:Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. III. 1910.pdf/167

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דף זה לא עבר הגהה


אך מפני שזה מעביר על מדותיו.

ועל כל דבר ודבר שאירע לו אמר גם זו לטובה (וזה למד מרבו נחום איש גם זו) כאשר יסופר ברכות ס: שפ"א בא ר"ע לעיר ולא מצא אכסנאי אמר על מה דעבד רחמנא לטב עבד, הלך ולן בשדה והיה עמו חמור ותרנגול ונר ובא הרוח וכבה את הנר, והחתול אכל את התרנגול ובא ארי ואכל לחמורו אמר כל דעביד רחמנא לטב, לסוף באו שודדים ובזבזו את כל העיר ואם היתה הנר דולק או התרנגול חי או חמורו שהיה נוער אז היו השודדים מצאו גם אותו ועי"ז ניצל מהן.

ומאמריו היקרים באבות פ"ג מ"יג מעשרות סייג לעושר.

ובס' כלה אמר מה יעשה ויהיו בניו עשירים ויתקיימו יעשה חפצי שמים וחפצי אשתו, ואלו הן חפצי שמים יפזר מעותיו לעניים.

ואמר שם כל מי שאינו עוסק בתורה גורם עניות לבניו.

ובאבות דר"נ ספ"ג יסופר מעשה בחסיד שהיה רגיל בצדקה פ"א ישב בספינה וטבע ספינתו בים ראהו ר"ע ובא לפני ב" דלהעיד על אשתו להנשא, עד שלא הגיע עת לעמוד בא אותו החסיד ועמד לפניו, א"ל אתה הוא שטבעת בים א"ל הן, ומי העלוך א"ל צדקה שעשיתי - באותה שעה פתח ר"ע ואמר ברוך אלהי ישראל שבחר בד"ת, ובדברי חכמים שהן קיימין לעולם, שנאמר שלח לחמך וכו', וכתיב וצדקה תציל ממות.

והיה מעשה על הצדקה כירושלמי פסחים ספ"ד שהלך ר"ע לקבץ נדבות.

וכבס' כלה יסופר שר"ט היה עשיר גדול ולא היה נותן צדקה כראוי מצאו ר"ע א"ל רבי רצונך שאקח עבורך עיר אחת או שתים א"ל הן, ונתן לו ר"ט ד' אלפים דנרי זהב, ונטלן ר"ע וחלקן לעניים, לימים מצאו ר"ט א"ל היכן העירות שלקחת עבורי - הביא לו ספר תהלים וקרא בו עד שהגיע לפסוק פיזר נתן לאביונים, א"ל זו העיר שקניתי עבורך, עמד ר"ט ונשקו וא"ל רבי בחכמה ואלופי בד"א והוסיף עוד כסף רב לחלקן לעניים.

ויסופר בנדרים מ. מעשה שחלה אחד מתלמידיו ונכנס ר"ע לבקרו וכיבד וריבץ לפניו, א"ל רבי החייתני, יצא ר"ע ודרש כל מי שאינו מבקר חולים כאלו שופך דמים.

והמעשה שיסופר בכלה רבתי פ"ב שפ"א מצא ר"ע לההוא גברא דדרי טונא אכתפיה ולא מצא לסגויי והוה צווח ומתאנח, א"ל מאי עבידתיך א"ל שעברתי על כל התורה כולה, ושאלו אם הניח בן, א"ל שבקית אשה מעוברת, והלך ר"ע לעירו ונטר עד דילדה ומל אותו ולמדו תורה, ואח"כ איתחזי ליה האיש ההוא וא"ל תנוח דעתך שהנחת את דעתי.

חביבותיה לכל הגברא בצלם אלהים בכלל ולעמו ישראל בפרט, ממאמריו היקרים שאמר אבות פ"ג מ"יד חביב אדם שנברא בצלם, חביבין ישראל שנקראו בנים למקום - שניתן להם כלי חמדה.

ופסק שגזל עכו"ם אסור מן התורה כב"ק קיג..

ומאמרו היקר סוף יומא במשנה אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרין ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים.

ובתו"כ, פ' קדושים אמר והאהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה.

והיה דן את כל אדם לכף זכות כיומא לח. כשסיפר לו ריב"ג המעשה בזקן ממשפחת בית אבטינוס שהיו ממונים על הקטורת, א"ל ר"ע מעתה אסור לספר בגנותן של אלו, ובשקלים פ"ה ה"א שזלגו עיניו דמעות.