ושם צו. לילה זמן תפלין.
ופסחים ה: אין ביעור חמץ אלא שרפה, והבערה לחלק יצאת, ולא אמרינן הואיל וכו'.
ושם לב: חמץ בפסח אסור בהנאה, ולפי דמים משלם.
ור"ה כו. אין עד נעשה דיין.
ומו"ק ב: המקיים בכלאים לוקה.
ויבמות צח. גר נושא אשת אחיו מאמו.
וגיטין מט: מיטב שדהו של מזיק.
וקידושין יח: יש אם למקרא.
וב"מ פא: המלוה על המשכן - אבד המשכן אבדו מעותיו.
וסנהדרין סג. לא בעינן מעשה.
וע"ז נא: ע"ז של ישראל אסורה מיד.
וחולין מט: סימן חלב, תותב קרום ונקלף.
והנה מלבד אלו ההלכות המעוטין שהזכרנו מצינו הלכותיו בש"ס בבלי וירושלמי, מכלתא, ספרא וספרי, אשר יעלו לאלפים.
וכבר כתב הגאון בעל מצפה איתן בהגהותיו ליבמות טז. שר' עקיבא נזכר בש"ס תקס"ד פעמים, והלכה כמותו בשע"ה פעמים, ובמכלתא נזכר חמשים פעמים.
ודי לנו מה שאמרו סנהדרין פו. סתם מתני' ר"מ, סתם תוספתא ר' נחמיה, סתם ספרא ר' יהודה, סתם ספרי ר"ש וכולהו אליבא דר"ע.
ובמנחות כט: אמרו ע"ד מליצה בשעה שעלה משה למרום מצאו להקב"ה שיושב וקושר כתרים לאותיות, אמר לפניו רבש"ע מי מעכב על ידך, א"ל אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות ועקיבא בן יוסף שמו שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות, אמר לפניו רבש"ע הראהו לי, א"ל חזור לאחורך, הלך וישב בסוף ח' שורות ולא היה יודע מה הן אומרים, תשש כחו, כיון שהגיע לדבר אחד א"ל תלמידיו רבי! מנין לך, א"ל הלכה למשה מסיני, נתיישבה דעתו - אמר לפניו רבש"ע יש לך אדם כזה ואתה נותן תורה על ידי? א"ל שתוק כך עלה במחשבה לפני, ומן המליצה הנפלאה הזאת נוכל להבין את גודל ר"ע בעיני חז"ל.
ובצדק אמרו עירובין נג. לבן של ראשונים כפתחו של אולם זה ר' עקיבא.
ובשקלים רפ"ג ור"ה פ"א סה"א אמרו ר' עקיבא ור' ישמעאל המה אבות העולם, ושם רפ"ה א"ר יונה כתיב לכן אחלק לו ברבים - זה ר"ע שהתקין מדרש הלכות ואגדות, וי"א אלו אנשי כנ"הג תקנו, והוא תיקן כללות ופרטות. ולא לחנם השתבח בגיטין סז. וקראוהו אוצר בלום.
ומפורש אבות דר"נ פ"יח למה ר"ע דומה לפועל שנטל קופתו יצא לחוץ מצא חטים מניח בה, שעורים מניח בה וכו', כיון שנכנס לביתו מברר חטין בפני עצמו, שעורים בפ"ע וכו' כך ר"ע שעשה כל התורה טבעות טבעות.
ובספרי עקב אמר דבר בעתו מה טוב ומה אילולי עמד שפן בשעתו עזרא בשעתו ר"ע בשעתו לא היתה תורה משכחת מישראל.
ובצדק אמרו בירושלמי סוטה פ"ט ה"י על המשנה משמת יוסי בן יועזר - בטלו אשכולות, ולא אמד אשכול עד שעמד ר' עקיבא.
והנה אף שהתאונן ר"ע ואמר שלא בא לידי מידות ר"א רבו שלא אמר דבר מה שלא שמע מפי רבו כבכורות ב:, אבל גם זאת היתה לו לתשועת עולמים שלא חג חוגה סביב רעיונותיו הנשגבים ודעתו הרחבה ולבו הפתוח כפתחו של אולם, וכשלמד עם אלפי תלמידיו השתדל לפרש להם התורה והמשנה על בוריה ומקור התורה שבע"פ בתורה שבכתב
