עמוד:Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. III. 1910.pdf/164

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דף זה לא עבר הגהה


רבו ר' אליעזר חולק עמו כ"ח פעמים במשנה.

עם חבירו ר' ישמעאל כ"ו פעמים.

עם ר' טרפון כ"א פעמים.

עם ר"י בן נורי י"א פעמים.

עם ריה"ג עשר פעמים.

עם בן ננס ה' פעמים.

עם בן עזאי ד' פעמים.

עם ר' יהושע ור"ג ג' פעמים עם כל אחד.

ועם ר' אלעזר בן יהודה, ראב"ע ר' יהודה בן בתירא, ר' ישבב, ושמעון התמני פ"א עם כל אחד.

ומחלוקת ר"ג וראב"ע עם ר' יהושע ור"ע פ"א בעירובין פ"ד מ"א, ובברכות פ"ד מ"ג מכריע ר"ע בין ר"ג לר' יהושע.

הלכותיו המפורסמות במשנה

ברכות פ"ד מ"ג אם שגורה תפלתו בפיו יתפלל שמונה עשרה, ואם לאו יתפלל מעין י"ח.

ושם ספ"ו אפילו אבל שלק והוא במזונו מברך אחריו ג' ברכות.

ופאה פ"ג מ"ו קרקע כל שהוא חייבת בפאה ובבכורים, ולכתוב עליו פרוזבול, ולקנות עמו נכסים וכו'.

ותרומות פ"ג מ"ג השותפין שתרמו זה אחר זה תרומת שניהם תרומה.

ושם פ"ו מ"ו אין משלמין אלא ממין על מינו.

וחלה פ"ג מ"ו הכל הולך אחר הקרימה.

וכלאים פ"ז מ"ה אין אדם מקדש דבר שאינו שלו.

ובכורים פ"ג מ"י אין מעטרין את הבכורים אלא מז' המינים.

ושבת פ"ב מ"ג פתילת הבגד שקלפה ולא הבהבה טהורה היא ומדליקין בה.

ושם רפ"ט ע"ז מטמאה כנדה.

ושם רפ"טו לא של שבת קריבין ביו"הכ, ולא של יו"הכ קריבין בשבת.

ושם רפ"יח כל מלאכה שאפשר לעשותה מע"ש אינה דוחה את השבת.

ויבמות פ"ד מ"ב ממזר מחייבי לואין, ולכן אין קידושין תופסין בחייבי לאוין.

ושם פ"יב מ"ה חלץ בינו לבינה כשר.

וכתובות פ"ט מ"ב אין מרחמין בדין.

ונדרים פ"ט מ"ו נדר שהותר מקצתו הותר כולו.

ושם פ"יא מ"ד יפר שמא תעדיף עליו יותר וכו', ומזה שאדם מקנה דבר שלא בא לעולם כיבמות צג:.

וסוטה פ"ה מ"א כשם שאסורה (הסוטה) לבעל כך אסורה לבועל.

וסוף גיטין אפילו מצא אחרת נאה הימנה יכול לגרש את אשתו.

וב"ק פ"ג מ"ח אף תם שחבל באדם משלם במותר נזק שלם.

וב"מ פ"ב מ"ז שאסור לו להשתמש בדמי אבדה, לפיכך אינו חייב באחריותן.

וב"ב פ"ד מ"ב, מוכר בעין יפה מוכר.

וסנהדרין פ"י מ"א הקורא בספרים החיצונים אין לו חלע"ה.

ובכורות פ"ה מ"ז, ופ"ח מ"ו המוציא מחבריו עליו הראיה.

ומעילה רפ"ד הנהנה מן הקדש שוה פרוטה אע"פ שלא פגם מעל.

וכלים פ"יג מ"יג כל שבים טהור חוץ מכלב המים. ואהלות פ"ב מ"ב רביעית דם אפילו משני מתים מטמא.

וידים רפ"ד כל המטמא בגדים בשעת מגעו מטמא את הידים להיות תחילות.

הלכותיו המפורסמות בברייתא בגמרא

ברכות לה. אסור לאדם שיטעום כלום קודם שיברך.

ושבת ד. קלוטה כמו שהונחה דמיא.

ושם קכח. כל ישראל בני מלכים הם, והוא מב"ק פ"ח מ"ו.

עירובין עט: תחומין דאורייתא.