עמוד:Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. III. 1910.pdf/157

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דף זה לא עבר הגהה


שלא חזרה בה, אך באמצע ימי החורף נישאת לעקיבא הרועה, הע"ה האביון, והיו ישנים בבית התבן בלי כר תחת מראשותיהם, ותבן היה נכנס בשערותיה הנאות והוא היה מלקט הקש מבין שערותיה, ואמר לה אם יתן ה' ואתעשר אז אעשה לך ירושלים דדהבא לשאת על ראשך היפה.

ויסופר שאליהו בא אליהם והקיש על הדלת ובקש מהם שירחמו עליו ויתנו לו מעט תבן כי אשתו ילדה ואין לו אפילו מעט תבן לשום מראשותה, ובזה מצא ר"ע מעט נוחם לנפשו העגומה ואמר לאהובתו ראי יקירתי איך שאנו עשירים מול האיש העני הלזה כי יש לנו רב תבן ולזה אין כל.

וראשית מעשהו היה שהלך הוא ובנו אצל מלמד תינוקות וא"ל רבי למדני תורה ואחז ר"ע בראש הלוח ובנו בראש הלוח וכתב לו הא"ב ולמד, וכן למד בהתמדה יתירה עד שלמד כל התורה.

וכל משך הזמן הזה לא נהנה משום איש ואך היה מביא חבילה של עצים בכל יום חציו מכר והתפרנס מזה בדוחק וחציו מתקשט בה.

ובירושלמי שבת פ"ו סה"א שמכרה אשתו העדינה את קליעת שערה וזנה בהכסף את בעלה כדי שיוכל ללמוד תורה.

וכשידע בעצמו שיצא מכלל ע"ה ועת לילך ולשמש את גדולי הדור אז נטל רשות מרחל רעיתו על משך שתים עשרה שנה ובא לפני ר' אליעזר ור' יהושע (וזה היה זמן רב עוד קודם החורבן ואע"פ שריב"ז רבם היה קיים אבל גם אז היו להם ישיבות פרטיות אשר מסרו תורת רבם לתלמידהם), ואמרו סנהדרין סח. שגמר מר' אליעזר ולא סברה ומר' יהושע גמר ואסבריה.

ויסופר נזיר פ"ז ה"א-לה: שזה היה תחלת תשמישו לפני חכמים שפ"א מצא בדרך מת מצוה וניטפל בו ד' מילין והביאו לקבורה, וכשבא אצל ר"א ור' יהושע אמרו לו על כל פסיעה ופסיעה כאלו שופך דמים, ומן אותה שעה לא זז מלשמש חכמים.

ויסופר באדר"נ פ"ו כשבא לפני ר"א ור' יהושע א"ל רבותי פתחו לי טעם משנה כיון שא"ל הלכה אחת הלך וישב בינו לבין עצמו - חזר ושאלן והעמידן בדברים.

וישב לרגלם ושתה בצמא את דבריהם ונעשה כמעין המתגבר, והיה כמשרת נאמן להם כפסחים לו. שאר"ע שבתי היה אצל ר"א ור"י ולשתי להם עיסה ביין ושמן ודבש.

וכפי הנראה לא הרגיש בו ר"א שאדם גדול בכוחות נעלים יושב לרגליו וסבר שעקיבא הרועה אך יתחמם באורן של ת"ח כי כל העת ההיא לא פתח פיו נגד רבותיו.

וכשנשלמו הי"ב שנים שנתנה לו רשות יסופר בכתובות סב: שהלך למקומו אשתו (וע"פ סיבה) שמע לההוא סבא שאומר לאשתו עד כמה את מתנהגת כאלמנה חיה, אך היא ענתה לו אם ישמע לי היה יושב עוד י"ב שנה כיון דשמע שהיא נותנת לו רשות חזר לבי רב.

וכשישב עוד שנה אחת לפני ר"א ור' יהושע אז נתגלה לר"א שאור חדש הופיע בבית המדרש כמפורש פסחים פ"ו ה"ג שנחלקו ר"א ור"י בענין אם שבות דוחה את השבת, אז קם הארי מירכתי הלבנון ועמד נגד רבו וא"ל הזאה תוכיח, ור"א לא היה יכול לענות, וזה שאמרו בירושלמי שם פ"ו ה"ג יג שנה עשה ר"ע נכנס אצל ר"א ולא היה יודע בו וזו היא תחילת תשובתו הראשונה לפני ר"א, ור' יהושע א"ל הלאזה העם אשר מאסת בו צא נא עתה והלחם בו, כי ר'