עמוד:Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. III. 1910.pdf/15

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה לא עבר הגהה

קו: אשכחיה דקא מצטער ומקרי לה לא אבה יבמי א"ל לא סבר לה מר להא דרבא א"ל מודה רבא וכו', ומגילה ז: יתיב קמיה דר"כ, ובשבת קלו. רב אשי איקלע לבי ר"כ - א"ל לא סבר לה מר וכו'.

ור"כ החשיב מאוד לתלמידו הגדול וקראו מר כיבמות קא: רב אשי איקלע לבי ר"כ א"ל סליק מר לגבן למלוי בי חמשה (ואי אפשר לומר שהוא ר"כ חבירו דרב אשי יען כשמלך רב אשי היה הוא ריש הגולה וכל עניני הצבור היו נעשין תחת רשותו).

וכן מצינו רב אדא קרחנאה קמיה דר"כ אמר משמיה דרבא כיבמות י..

וכן מצינו רב אחא אר"כ כחולין צג:.

ובן רב אחא בריה דרב יוסף בריה דרבא שאל מר"כ כחולין קמא..

וכן רב אחא בריה דרבא היה תלמידו כסוכה לב: שאמר הואיל ונפיק מפומיה דר"כ, ובחולין ו: אמר לרב אשי, רב כהנא מצריך בדיקותא וכו'.

רב איתי כסוכה יט. שאשכח לר"כ דקמסכך - א"ל לא סבר לה מר להא דרבא - אחוי ליה וכו'.

רב הלל היה תלמידו כשבת קט., חולין נג. שאמר לרב אשי כי הוינן בי ר"כ.

וכן רב יימר (חבירו דרב אשי) מצינו ע"ז נט. איתיביה לר"כ - א"ל הביא קאמרת אנא לכתחילה קאמינא, וב"ב קעא: א"ל רב יימר ואמרי לה רב ירמיה מדיפתא לר"כ וכו'.

נאנאי בריה דר"י בריה דרבא הקשה לו כיבמות סו..

וכן רב בר שבא כברכות יט: שתרגם קמיה דר"כ - אחיכו עליה - אמר ר"כ גברא רבה אמר מלתא לא תחיכו עליה, ומו"ק כו. הקשה לר"כ ואימא עד דהוו כולהו - א"ל על הפסיק הענין, וב"מ סו: רב בר שבא הוה מסיק ביה ר"כ זוזי - סבר רב פפא למימר - א"ל ר"ה בריה דרב יהושע וכו'.

הלכותיו ומאמריו מפוזרין בכל הש"ס אך בכמה מקומות קשה מאוד להבין איזה ר"כ הוא.

ממקראיו הפרטים מצינו שמת לו ילד קטן כשבת קלו. רב אשי איקלע לבי ר"כ איתרע ביה מלתא הנו תלתין יום חזייה דיתיב וקא מתאבל עליה א"ל לא סבר לה מר וכו'.

וכן היה לו בנים גדולים ועשירים כמעילה יט. שא"ל רב זביד דלמא דהבא דרמיין כלתיך הוא (ופירש"י שאינן משמרות תכשיטיהן כראוי).

ופטירתו נזכרה פסחים ג: שאמרו ר"כ חלש שדרוה רבנן לרב יהושע בריה דרב אידי א"ל זיל בדוק מאי דיניה אתא אשכחיה דנח נפשיה, קרעיה ללבושיה - ובכי ואתי, א"ל נח נפשיה? א"ל אנא לא קאמינא ומוציא דבה וכו', ועיין ערך רב יהושע בריה דרב אידי.



רב כהנא ה) חבר רב אשי

היה תלמידו דר"פ כשבת פט. א"ל ההוא מרבנן לרב כהנא מ"ט לא שכיחת קמיה דרב פפא ור"ה בריה דרב יהושע דמעייני באגדתא. וכפי הנראה שמע לעצת ההוא מרבנן כדמצינו כתובות פו. א"ל ר"כ לר"פ לדידך דאמרת פריעת בע"ח מצוה, אמר לא ניחא לי דאעביד מצוה מאי - א"ל חנינא וכו'. ובגיטין פט: הקשה לר"פ - א"ל שאני התם.

וכן ישב לפני רב פפי ורב זביד כסוטה מה. א"ל ר"כ לרב פפי ואמרי לה לרב זביד תפשוט ליה מר' אבהו - א"ל ולטעמך וכו', וב"מ קא. א"ל ר"כ לרב פפי ואמרי לה לרב זביד אלא הא דתניא וכו', וב"ב קלב: סבר רב פפי למימר - א"ל ר"כ אלו וכו', ומעילה יט. א"ל ר"כ לרב זביד ודהבא לא - א"ל דלמא. ואין זה רב זביד מנהרדעא אך רב