וב"מ כא: מתרץ הכא במכנשתא דביזרי עסקינן.
ובב"ב קג. מוסיף על דברי ר' יצחק ואמר והוא שמובלעין בה' קבין.
ושם אמר הכא בנקעים מלאים מים עסקינן.
ובזבחים נה: אמר מר עוקבא ב"ח א"ר יוסי בר' חנינא.
רבנא עוקבא
ורבנא נחמיה בני ברתיה דרב.
שניהם היו גדולים הדור עד שאמרו חולין צב. שהם שרי נאים היוצאים מישראל.
והיו תלמידי רב חסדא כב"ב נא: שאמרו לו שביק מר רברבי ועביד כזוטרי? ובפסחים קטו:, ביצה כט. אדבריה רב חסדא לרבנא עוקבא ודרש.
ובסוטה לט. איתא אדבריה ר"ח לרב עוקבא וצ"ל לרבנא עוקבא.
רב עוקבא ממישן
נזכר שבת לז: אמר לרב אשי אתון דמקרביתו לרב ושמואל וכו'. ושם מג. אמר לרב אשי תינח בימות החמה וכו'. וברא"ש שם לג: יאמר שהלכה כרב אשי דהוא בתראה.
וכפי הנראה לקח גם הוא חלק עם רב אשי בסידור הש"ס.
מר עוקבן
בירושלמי עירובין פ"ו ה"ח ר' יעקב בר אחא ור"ז חד בשם מר עוקבן וחד בשם ר"נ בר יהודה ונראה שצ"ל בשם ר"נ בר יעקב כדמצינו שם פ"ז ה"א ר' יונה ור' יוסי חד בשם מר עוקבן וד בשם ר"נ בר יעקב, ושם פ"ח ה"ה מר עוקבן בשם רב.
וקרוב מאוד לומר שהוא סתם מר עוקבא הריש גלותא.
מר עוקבן בריה דר' יוסי
ר' נחמיה בריה יבמות פ"יד ה"א.
עוקבן בר נחמיה ריש גלותא
הוא היה בזמן רב יוסף והיינו נתן דצוציתא שהיה בעל תשובה בשבת נו: ועיין ערכו.
וב"ב נה. אמר רבה הני תלת מילי אישתעי לי עוקבן בר נחמיה משמיה דשמואל.
עוקבן הבבלי
בסנהדרין לא: יסופר ששלחו למר עוקבא מא"י שיעשה שלום בינו לבין ירמיה אחיו ואם לא ישמע לו ישיאו שליך לטבריא ע"ש.
עוקר הרים
בשם הנכבד הזה היו נקראין ר"מ ור"ל כסנהדרין כד. הרואה את ר"מ בב"המד כאלו עוקר הרים - הרואה את ר"ל בב"המד כאלו עוקר הרים וטוחנן זב"ז.
וכן רבא היה נקרא עוקר הרים סוף הוריות.
רב עזא
רב אדא בר רב עזא קידושין פא:.
רב אחא או רבא בר רב עזא תמורה כא..
ר' עזרא
ערך ר' עזריה.
ר' עזרא בר בריה דר' אבטולס
במנחות נג. יסופר שא"ל רבנן לר' פרידא שר' עזרא בר בריה דר' אבטולס דהוא עשירי לר' אלעזר בן עזריה דהוא עשירי לעזרא (הסופר) קאי אבבא, אמר מאי כולי האי? (שאתם מפרשים לפני יחוסו), אי בר אוריין הוא יאי - א"ל בר אוריין הוא, אמר להו ליעול וליתא, חזייה (פירש"י שר' פרידא חזי לר' עזרא, ור"ג מפרש שר' עזרא חזי לר' פרידא), דהוא עבידא דעתיה, פתח ואמר - כיון דשמעיה דאמר אדיר פתח ואמר יבא אדיר וכו'.
עזריה
אבי התנא הנודע ר' אלעזר שמינוהו לנשיא תחת ר"ג.
