עמוד:Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. III. 1910.pdf/144

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דף זה לא עבר הגהה


ובגיטין ז. שלחו ליה למר עוקבא זמרא מנ"ל דאסור שרטט וכתב להו אל תשמח ישראל וכו'.

ובירושלמי מגילה פ"ג ה"ב מובא מר עוקבא מישלח כתב לריש גלותא דהוה דמיך וקאים בזימרין ישראל אל תשמח בעמים אל גיל. ומזה מביא החכם גרעץ בח"ב ציין 489 שמר עוקבא לא היה ריש גלותא, אך אין שום אף צל ראיה יען שהיה גם חכם אחד בשם מר עוקבא בא"י וכמו שנביא להלן.

ומצינו אותו גם אחרי פטירת רב ושמואל, כשישב ר"ה על כסא רב בסורא אמרו בכתובות סט: שרב ענן (תלמידו דשמואל) בא להתאונן על ר"ה שביישו, לפני מר עוקבא שקראו ענן ענן, והשיב לו מר עוקבא גברא דלא ידע מאי מרזיחא ישלח לר"ה ויקרא לו הונא חברין?

וכן שם עט. שבא ענן לפניו להתאונן על רב נחמן, וידוע שר"ג היה עוד קטן בפטירת שמואל.

ומו"ק כ. כששכיב בר חמוה דמר עוקבא על רב הונא לגביה וכו'.

ואז אירע מעשה שגניבא ציערו, ושלח לר' אלעזר לשאול לו וא"ל בני אדם העומדין עלי ובידי למסרם למלכות - שלח ליה דום לה' הדבר יצא מפי ר"א ונתנוהו לגניבא בקולר (אך לא נהרג אז כמבואר בערכו. ומה ששלח לשאל מר"א קרוב מאוד לומר שהיה ידידו טרם עלותו לא"י ששניהם היו תלמידי דשמואל ולכן שלח לשאל לחבירו האהוב ואשר נתעלה מאוד בא"י) כגיטין ז..

מחבריו מצינו רב מתנה שחולקין כמו"ק כו:, וכן צ"ל בשבת עה:, ושם חולק עם ר"פ, אך בדק"ס איתא כהוגן רב מתנה.

וכאשר הבאנו לעיל שב"ד היה בכפרי לכן מצינו הרבה פעמים רב חסדא אמר מר עוקבא כברכות י: כט:, שבת קטז: קיט:, עירובין כא:, פסחים מ., כתובות מח. ע., גיטין פח., ע"ז יז. כז., נדה נב., יזה יען שגם רב חסדא היה דר בכפרי לכן אף שמר עוקבא לא היה ריש מתיבתא, אבל יען שהיה אדם גדול קבל ממנו ר"ח הלכותיו.

וכן מצינו ר' זירא בשמו כשבת קח:.

טבי בריה דמרי טבי אמר מר עוקבא כר"ה כב..

רב יוסף אמר זימנא חדא עלית בתר מר עוקבא לבי באני וכו' כשבת קמ..

רב יוסף בר אבא אמר מר עוקבא כב"ב קמד:.

בר ליואי אמרו הוי קאי קמיה דמר עוקבא כשבת קח:.

רב לילי בר ממל אמר מר עוקבא כיבמות יב..

רב מרי בר מר אמר מר עוקבא כיבמות עו..

ומצינו שאילקע לנינזק בעו מיניה - לא הוה בידיה כתענית יא: כן הוא גרסת רש"י וכן צ"ל בע"ז לט..

וה' ברכו בעושר כשבת נד: (שם כרש"י ד"ה עשיתה), וגם באשה צנועה וטובת לב שעמדה תמיד לימינו במעשה הצדקה כאשר יסופר כתובות סז: שהיה עני כשכנותו שהיה מניח בכל יום ד' זוזי בחור שכמפתן שעל פתח ביתו והעני היה לוקח אותם, יומא חד רצה העני לידע מי ישים הכסף בפתחו, ההוא יומא הלכה אשתו עמו לשום הכסף, והעני כשראה אותם נפק בתרייהו אך הם ברחו ממנו כדי שלא יתבייש. אך היא מתה עליו בחייו כסנהדרין כט..

ועוד יסופר בכתובות שם ממעשיו הגדולים שהיה עני בשכנותו שהיה שולח לו ר' מאה זוזי כל ערב יו"הכפ, פ"א שלח לו הכסף ביד בנו, ובא בנו בחזרה עם הכסף ואמר לאביו שאין צריך יען שראה שמזלפין הבית ביין ישן, אך מר עוקבא בלבו הטהור לא די שלא כעס אך כפל