מצינו בסדר עולם זוטא שאמר ושכיב נתן ועמד אחריו ר"ה חכמים דברוהו ושכיב [ועמד אחריו עקוב כצ"ל] ושכיב עקוב, וכונתו למר עוקבא דידן. והנה אם נאמר שהיה בנו של ר"ה ריש גלותא שנפטר בחיי רבי, ידוע שר"ה מלבד נשיאותו היה גדול בתורה שקראוהו רב הונא, אבל בלי זה מצינו שאבי מר עוקבא היה איש ירא שמים ומדקדק במצות כחולין קה. שאמר מר עוקבא אנא להא מלתא חלא בר חמרא לגבי אבא, דאלו אבא כי הוה אכיל בשרא האידנא לא הוה אכיל גבינה עד למחר.
וזה מר עוקבא ריש גלותא היה יחיד במינו שמלבד שהיה גדול ונשיא בעמיו, וגדול בתורה שהיה תלמיד שמואל, היה לו גם בית דין במקום מושבו בעיר כפרי והוא היה האב"ד כמפורש קידושין מד: שנחלקו שמואל וקרנא א"ל הא מר עוקבא ובית דיניה בכפרי, וזה שאמר רש"י שבת נד: ד"ה עשיתה שמר עוקבא היה עשיר ואב ב"ד בימי שמואל ורב יהודה (יען שהאריך ימים גם אחר שמואל וכאשר נבאר).
וכן מנפרש שבת נה. שא"ל שמואל לרב יהודה שיננא רישך בקרירי ורישא דרישיך (הוא מר עוקבא) בחמימי הא יתיב מר עוקבא אב-בית-דין, וזה שאמרו ר"ה יט: שלחו ליה למר עוקבא אדר הסמוך לניסן לעולם חסר, ובירושלמי מגילה פ"א סה"ד מר עוקבא אשכח תרין איגרין בחדא כתוב ושפר באנפי ובאפי חברייא מוספא על שתא תלתין יומין וכו'. וזה כשהוקם לריש גלותא מצא בכתבי הריש גלותא את המכתבים האלו וכסנהדרין יא: שאמרו שהנשיא בא"י היה שולח איגרות לכל הגולה להודיעם אם עיברו את השנה. ומכתבים כאלו היה אך ברשות ראשי הגולה. וזה ברור.
והנה אף שהיה ריש גלותא אבל היה תלמידו דשמואל כמפורש מו"ק טז: שמואל ומר עוקבא כי הוו יתבי גרסי שמעתא הוה יתיב מר עוקבא קמיה דשמואל ברחוק ד' אמות, וכי הוו יתבי בדינא הוה יתיב שמואל קמיה דמר עוקבא ברחוק ד' אמות, והוו חייקי ליה דוכתא למ"ע בציפתא ויתיב עילויה (מנמיכין לו מכום כשיושב בדין, רש"י) כי היכי דלישתמען מיליה (דשמואל שהיו רבו בתורה, רש"י) ומר עוקבא היה מלוי לשמואל כל יומא עד אושפיזיה, יומא חד איטריד מר עוקבא בדיניה (ושכח ללוות את מר שמואל) ואזיל שמואל בתריה (ומר עוקבא לא הרגיש) כי מטא לביתיה א"ל שמואל לא סגי לך דאזלינא בתרך? אב לי רשותא למיהדר (והכיר מר עוקבא ששמואל כעס עליו) ונהג נזיפותא בנפשיה חד יומא.
ובאמת קבל הרבה משמואל כדמצינו עירובין פא., ב"ק קיב: אמר לדידי מיפרשא לי מיניה דמר שמואל. מר עוקבא אמר שמואל כשבת קח:, ר"ה כב., יבמות יב. עו., ב"ב קמד:.
וכן מסר לו שמואל דרכי הרפואה כשבת קח: שר' ינאי שלח למר עוקבא לישדר לן מר מהני קילורין דמר שמואל.
ובשבת קמ. רב אחא בר יוסף חש ביוקרא דליבא אתא לקמיה דמר עוקבא ונתן לו רפואה.
ובעירובין סה. שביומא דשותא (שרוח דרומית מנשבת) לא הוה נפיק לדינא. ובל"ס קבל כל זה משמואל רבו.
וכן מצינו שאמר בשם אבוה דשמואל ולוי כשבת קח:, מו"ק כו:.
ושמו הטוב הלך למרחוק עד ששלחו לו מא"י וכתבו עליו לדזיו לי כבר בתיה שלם (פי' להחכם המאיר כמשה רבינו שלום) כסנהדרין לא:, וכתב שם רש"י שמצא בספר אגדה שהיה מר עוקבא בע"ת וכו', וכבר בארתי בערך נתן צוציתא שטעות קטן נפל בדברי רש"י ע"ש.
