דר' אבא) ואי לא ר' אבא דאשקיין חמרא בר ג' טרפי איתנסי, (וגם מזה נראה שהיה בר בבל וכן שמו מעיד עליו שנקרא תמיד בשם "רב ספרא").
וכן מצינו איתו עם ר' אבהו (בקיסרין) כע"ז ד. משתבח להו ר' אבהו למיני ברב ספרא דאדם גדול הוא שבקו ליה מיכסא דיג' שנין ומצאו איתו פ"א ושאלו ממנו פירושא דקרא ולא ידע להשיבם וצערוהו אתא ר' אבהו אשכחינהו - א"ל אמרי לכו שהוא אדם גדול בתנאי אבל בקראי לא אמרי לכו.
ובגיטין כט: רב ספרא הקשה לר' אבהו ור"ח בר פפא ור"י נפחא ולא ידעו להשיבו ואמר רבא ע"ז קפחינהו רב ספרא לתלתא רבנן סמוכי.
וביצה לח: אמר רב הושעיא שפיר עבוד (ר' אבהו ור"ח בר פפי ור"י נפחא) שאחיכי על ר' אבא, א"ל רב ספרא משה שפיר קאמרת? ולא שמיע להו וכו'.
וב"מ סב:, סה: תני ר"ס בריבית דבי ר' חייא (בהלכות ריבית ששנה ר"ח, רש"י), וברכות לד: א"ר חייא אר"ס משום חד דבי רב (ובדק"ס ליתא תיבת ר' חייא).
וברכות סג. א"ר ספרא, ר' אבהו משתעי כשירד חנניה וכו'.
וכן מצינו שבת ה: אמר רב ספרא א"ר אמי אר"י. ובע"ז ל: אמר משום ר' יהושע דרומא.
וכן היה בידו הלכות ישנות כקידושין ל. אמר משום ר"י בן חנניה.
ובזמן רב נחמן ורבה ורב יוסף ירד לבבל (כי ר"נ נפטר בשנה אחת עם רבה כמבואר בערכו) כי היה מהנחותי, אבל היה אז כבר גדול הדור, וזה שמצינו בכורות י: שא"ל רב ששת לר"נ ספרא חברך תרגומה וכו'.
ובשבת קכד. יתיב רב ספרא ורב אחא בר הונא ור"ה בר חנינא ויתבי וקאמרי, לרבא אליבא דר' נחמיה - א"ל רב ספרא מידי דהוה אגרף של רעי א"ל אביי לרבא למר - הני קערות היכי מטלטלינן להו א"ל, רב ספרא חברין תרגמיה מידי דהוה וכו'.
ובשבת ע. שקיל וטרי עם ר"נ.
אבל רבה היה גדול ממנו וכשהיה רבה הריש מתיבתא בפומבדיתא ישב רב ספרא לפניו וקבל ממנו כסנהדרין מא: רב כהנא ג' ורב ספרא תנו סנהדרין בי רבא פגע בהו רמי בר חמא א"ל מאי אמריתו בה בסנהדרין דבי רבה - א"ל ומאי קשיא לך - א"ל א"ה אמריתו בה, טובא אמריתו וכו'.
וזה רב כהנא היה תלמידו דרב יהודה ועלה לא"י ירד אח"כ לבבל לזמן קצר עם רב ספרא כאשר יסופר פסחים נב: רב ספרא נפק מא"י לחו"ל הוה בהדיא גרבא דחמרא דשביעית, לוו בהדיה ר"ה בריה דרב איקא ורב כהנא אמר להו איכא דשמיע ליה מיניה דר' אבהו - קרי רב יוסף (על ר"ס) עמו בעצו ישאל וכו'.
וכשבא לבבל עשה שותפות עם איסור (גיורא) כב"מ לא: איסור ור"ס עבוד עיסקא בהדי הדדי אזל רב ספרא פלג ליה בלא דעתיה דאיסור באפי בי תרי אתא לקמיה דרבה בר"ה, א"ל זיל אייתי תלתא - א"ל רב ספרא מנ"ל הא - א"ל אביי וכו'.
וכשהיה אצל רבה מצא שם את אביי ושקיל וטרי עמו כמה פעמים בעירובין מה:, קג., ביצה לח: (קראו שם אביי מר), יומא יא., חולין נג., בכורות ד..
אך לא שהה זמן רב בבבל כמפורש חולין קי: שא"ל אביי כי סלקת להתם (לא"י) בעי מינייהו כבדא מה אתון ביה (כי אז כבר נפטר ר' אמי ולא הוקם עוד ריש מתיבתא והיו שם אך קיבוץ חכמים במקומות שונות ולכן א"ל אביי הלשון "בעי מינייהו" כי
