היה בל"ס כשבא ר"כ לציפורי מקום ר"ש בר רבי ואז היו שם ר"י ור"ל שלמדו לפני ר' הושעיא, וזה היה ע"פ השערה עוד טרם שהלך ר' אושעיא לקיסרין.
וכן מצינו זעירא בר חייא בר יוסי בשם כהנא כשבת פ"י ה"ב-כח..
רב שמואל בר שילת בשמו כמגילה פ"א ה"יא (ואפשר שקבל ממנו בהיותו עדיין בבבל).
ועין שהיה זמן רב בא"י לכן מצינ ושאמר בשם ר' ישמעאל בר"י כפסחים קיח: קיט..
ממקראיו הפרטים לא מצינו שום דבר וגם לא ממשפחתו ואך זאת מצינו שדודו אחי אמו היה מגדולי הדור בבבל כיבמות פ"יא ה"א שאמרו שם אחוא דאימיא דר"כ חלף בלילה ביחידי - שמע רב ומר מאן עביד דא אלא אחוי דאימיה דר"כ.
וזה ר"כ היה כהן כמפורש פסחים קיג. שא"ל רב פשוט נבילתא - ולא תימה כהנא אנא. וכן עירובין קה. אמר ר"ה, רב כהנא מסייע כהנא.
רב כהנא ב) תלמידו דרב
כמפורש שבת קנב. רב כהנא הוה פסיק סידרא קמיה דרב כי מטא להאי קרא (ותפר האביונה) נגיד ואתנח, אמר ש"מ בטל ליה חמדה דרב (ומזה אנו רואין שאין זה ר"כ דברכות סב. שגגא תותיה פורייה דרב שאז היה רב בכל כחו), וב"מ סד: אר"כ הוה יתיבנא בשילהי פירקי דרב ושמעית דקאמר קרי קרי ולא ידענא מאי קאמר וכו'.
וכן מצינו ר"כ אמר רב כברכות יד:, שבת לח., תענית יב:, יבמות קב., כתובות עט: קב., גיטין עא., ב"ק קיד:, בעא מרב כב"ק קטז..
וכן קבל משמואל כדמצינו ר"כ אמר שמואל ככתובות קא., נדרים כח., שאל משמואל ביבמות קב:.
ובחיי התלמיד הגדול הזה אירע מקרה לא טוב אשר עי"ז הוצרך לעלות לא"י כמפורש ב"ק קיז. ההוא גברא שרצה למסור ממון ישראל ביד עכ"ום אתא לקמיה דרב א"ל שלא יעשה כן והוא השיב שלא ישמע לו. ורב כהנא ישב אז קמיה דרב וקינא קנאת ה' צבאות והכהו עד ששבר מפרקתו ומת, א"ל רב עד האידנא הוו פרסאי דלא קפדי אשפיכת דמים והשתא איכא יונאי דקפדי אשפיכת דמים (ובדק"ס איתא להיפוך ושם באות ע' שעד שנת תקלח היתה בבל תחת יד רומי ואח"כ כבשה מלך ארדשיר ובאת תחת ממשלת פרס) ואמרי מרדון מרדין, קום עלה לא"י וקביל עליך דלא תקשה לר' יוחנן שבע שנין, ובירושלמי תרומות פ"ד ה"ז שקודם שהלך לא"י שאל משמואל בדין מדומע וא"ל שמואל כד תסלק לא"י את שאיל לה. וכשבא שמה מצא את ר' יוסי (ר' אסי) דאמר בשם ר' יוחנן. וברכות פ"ב ה"ח מפורש שהיה אז יניק וחכים כשעלה לא"י.
וכשבא לא"י אשכחיה לר"ל דיתיב וקא מסיים מתיבתא דיומא לרבנן (שהיה חוזר ושונה להם מה שדרש ר"י אותו היום) אמר להו רב כהנא ר"ל היכא? אמרו לו אמאי, א"ל האי קושיא והאי פירוקא, אמרו ליה לר"ל אזל ר"ל א"ל לר"י ארי עלה מבבל לעיין מר במתיבתא דלמחר. ובמתיבתא דר"י היה שבע שורות תלמידים יושבין לפניו וכשבא ר"י לישיבה הושיבו את ר"כ בשורא הראשונה לפני ר"י אמר שמעתתא ולא הקשה לו כלום, וסברו יען שאין לו מה להקשות והורידוהו בשורה השניה, וגם אז לא הקשה כלום עד שהורידוהו בשורה האחרונה, ויאמר ר"י לר"ל הנה הארי שאמרת נעשה שועל. ור"כ שלא שאלו כלום היה יען שקבל
