הקדמה
לא כזר אתיצב לפניכם היום בספרי החדש, כי כבר הבאתי לכם את ראשית בכורי פרי עטי, הוא ספרי בית ועד לחכמים, אשר הצאתי לאור בשנת תרסב, ובלי שום גאות אוכל לומר כי ספרי מצא חן בעיני כל רואיו, ראוהו גאונים וישבחוהו, חכמים ונבונים ויהללוהו, וב״ה שנמכר במשך זמן קצר יותר משלשת אלפים עקסעמפ', וזה האות היותר גדול ובקורת היותר נאמנה על ספר, כי בזמן הזה שהוא שעת חירום, עת היותר רעה לאחינו הנתונים בצרה ובשביה ובגלות המר ואע"פ כן יום יום ידרשו אותו מכל כנפות הארץ. אבל לא כמנחה שהבאתי לכם אז, אני נותן לפניכם היום, ספרי הראשון בו מלאכה יותר מחכמה, אבל הספר הגדול הזה אשר יחזיק שלשה חלקים גדולים כאשר עיניכם רואות, מלבד המלאכה הגדולה המפרכת את הגוף, מלאכה כבדה אשר הקרבתי חלבי ודמי משך זמן רב מלאכה גדולה אשר ראויה היתה להעשות מקבוץ של כמה אנשים המומחים לזה, יש בה חכמה עוד יותר ממלאכה, וצריך לזה התבוננות וזהירות יתירה, שלא ליפול ברשת הטעות והשערות מדומות. ומקצוע הלזה לא כחלק חכמת התורה בהלכה ובאגדה אשר מיום שיצאתה מידי רבינו הקדוש וחכמי דורו עד היום הזה עמלו ויעמלו בה בוני עולם, ובכל דור ודור הקים ה' לנו אנשי מדע, אנשי אמת, המוסיפים בהיכל התורה אבנים יקרות, פנינים וכל אבני חפץ, וכל אחד ואחד ישתדל לשכלל וליפות ולצייר עוד ציור נפלא בכותל התורה, עוד כפתור ופרח, לנטוע בגן החיים, וע"פ רובה ככולה המה אנשים אשר משכמם ומעלה גבוהים מכל העם בחכמה, בתבונה, בדעת, ובטוהר המדות, אנשים היותר גדולים משרפי מעלה, אנשים אשר הקריבו חייהם, כספם ומאדם עבור קוצו של יו"ד, ואם היינו יכולים לאספם יחד היום הזה, אז יהיו מחנה גדולה לאלהים, למאות רבבות אלפים, ועדים המה ספריהם היקרים הנמצאים בבית עקד הספרים אשר להממשלות.
אבל לא כן חלק וענף הלזה, תולדות גדולי אומתנו, תולדות מורינו ומאירינו, תולדות הענקים אשר ראשם מגיע השמימה, לא נשקר אם נאמר כי הוא עוד בטל ילדותו, עוד הוא כמעט כשדה בור רקה אשר לא נעבד בה ולא נזרע, ואך זעיר שם זעיר שם באיזה פנה צומחת שושנה חכלילת עינים, ובזה נופלים אנחנו מכל חכמי או"הע, אשר יעריצו ויקדישו את גדולי אומתם, ויקריבו למענם ספרים רבים, אבל חכמי ישראל עברו דורות רבים מאוד וכמעט אין גם אחד אשר שם לבו לזה, ורבותינו הראשונים כמו רש"י ותוס' אף שאנו רואין בכל פנות שאנו פונים שהיו מומחים גדולים גם במקצוע הזה, אבל לא היתה זאת מעין מלאכתם, כי בימי חייהם הקצרים והדואבים אשר חיו בימי הבינים, בימי חושך ואפלה מנידח, ראו בעין חכמתם שטוב יותר לעסוק בחלק ההלכה ולפרש את התורה באר היטב, למען תרבה הדעת בישראל, לידע ולהודיע הדרך ילכו בה והמעשה אשר יעשון, ואך אגב אורחא פלטה קולמסן כלאחר יד, דברים יקרים אודות
