עמוד:Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. I. 1910.pdf/56

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דף זה לא עבר הגהה


כבוד לרב שיכנס הוא תחלה, אבל בית ר' שילא לא רצו שיהיו אחרונים ומחל שמואל כבודו ונכנס רב תחלה ואח"כ בית ר' שילא ואח"כ שמואל.

אך פ"א אירע בדבר הנוגע לדין תורה אז לא נשא רב פנים לר' שילא, כיבמות קכא. שפ"א נטבע אחד במים שאין להן סוף והתיר ר' שילא את אשתו, ורב שראה שטעה בהוראתו א"ל לשמואל תא נשמתיה, אך שמואל בקשו שישלחו אחריו וישאלו לו מ"מ התיר, וכשבא לפניהם הורה להם שטעה, כי חשב שהיה מים שיש להם סוף וחזר בו מהוראתו, אז קרא שמואל על רב לא יאונה לצדיק כל און ורב קרא על שמואל ותשועה ברב יועץ, ורב לשיטתו שאמר ברכות יט: כ"מ שיש חלול השם אין חולקין כבוד לרב.

וכפי הנראה השיג רב משרה אצל ריש גלותא להשגיח על המדות והמשקלות הנודע בשם "אגרדמי" וזה שאמרו בירושלמי ב"ב פ"ה ה"ח ריש גלותא מני לרב אנגרמוס, והוה מחי על מכילתא ולא על שיעוריא, הכשיה ריש גלותא, עאל רב קרנא גביה, א"ל אנגרמוס שאמרו למדות ולא לשיעורין א"ל והא תנית אנגרמוס שאמרו למדות ולשיעורין א"ל (רב) פוק אמור להו אנגרמוס שאמרו למדות ולא לשיעורין, נפק (קרנא) ואמר להו בר נש דתנה כשבה ראהינו חבשין ליה? ופיר' הפני משה כבשה דאינהו, שהיה שונה דברים העיקרים והכבושים, ובמראה הפנים מפרש מענין אשכול של תמרים כלומר דבר נאה ומשובח, אלא דבכ"מ בש"ס משמע דאהינו פירושו תמרים שלא בישלו כל צורכן ולפ"ז לא היה ממליץ בעד רב וכו', ובמחילה מכבודם הרמה, כי כונה אחרת ואמיתית ע"ד שאמרו מגילה כח., שאל ר' עקיבא את ר' נחוניא הגדול במה הארכת ימים אתו גווזי וקמחו ליה סליק ויתיב ארישא דדיקלא א"ל רבי! אם נאמר כבש למה נאמר אחד (היה צריך לכתוב "האחד") א"ל צורבא מרבנן הוא שבקוהו, ומיני אז היה לשיחה בפי הכל אם חבשואו הכו לצורבא מרבנן אמרו בקצרה "כשבה דאהינו" על דבר השאלה ששאל ר"ע אם נאמר כבש כשהיה יושב על הדקל (כי אהינו הוא אשכול של תמרים כדמובא בערוך ערך אהן). וזה שאמר קרנא אחרי שהיה ידוע לו את גדולת רב אשר אך בידו הגרסאות האמיתית במשנה ובברייתא, ולכן יצא להודיע לריש גלותא הלא חבשתם אדם גדול כר"ע.

וכפי הנראה עזב רב את משמרתו זאת ויעש לו בית שכר כפסחים קז. ובראשיתו לא הצליח רב במסחרו החדש כדמוכח מו"ק יב: שאמרו שם רב חצרו לו חצדא בח"מה שמע שמואל ואיקפיד - ורב מ"ט עביד הכי? אין לו מה יאכל הוה, ואפשר שאז נתמנה לזמן קצר להיות המפקד בב"המד דר' אחי בר' יאשיה, כדמובא מעשרות פ"ד ה"ו, ע"ז פ"ד ה"א, ובעת ההיא נפטר ר' שילא והוצרכו להעמיד ריש סידרא כדמפורש באגרת דרש"ג ח"ג פ"ב וז"ל "אחרי מות ר' שילא היו כאן רב ושמואל ולא רצה רב להיות לריש ולהושיב את שמואל לפניו, גם לא רצה שמואל להיות לריש ולהושיב את רב לפניו כי רב היה זקן הרבה יותר משמואל - ע"כ הניח רב לשמואל בנהרדעא שהוא מקום תורה והוא התרחק למקום שלא היה בו תורה והוא סורא דהיא מתא מחסיא", עכ"ל.

והאמת כן הוא כדמצינו שבדרך מסעו מצא בכמה עיירי ישראל שנשכח מהן דיני ומנהגי ישראל, והוא ברוב גדלו החזירם לדת התורה כעירובין ק: שאיקלע לאפסטיא ואסר בגדודא, ואמרו רב בקעה מצא וגדר בה גדר, ופרש"י שמצאן