עמוד:Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. I. 1910.pdf/430

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דף זה לא עבר הגהה


ככתובות מ., ובגיטין כו. ר' אבא בר שאילתא ושם פא: רבה בר שילת.

וכן מצינו ר"ז אמר רב ספרא כחולין פ., ועלה לא"י והיה תלמידו המובהק דר' ירמיה כברכות פ"ו ה"ו ר' ירמיה בעי מיבדוק לר' זעירא, אמר בשם ר' ירמיה ברוכת פ"ו ה"ו, שבת פ"ב ה"ב, תענית פ"א ה"ו, ובע"ז עג: א"ל ר"ז לר' ירמיה ותסברא והאמר אביי, ובסוכה יב. אר"ז הא מלתא הוה בידן ואתא ר' ירמיה ושדא ביה גרנא, ובב"ר פ"יא-ב ר' ירמיה ור"ז הוון מהלכין כחדא וכו'.

וכן קיבל מר' יוסי חבירו דר' יונה בעי קומי כשבת פ"ה ה"ג, כתובות פ"א ה"ט, אמר קומי ר' יוסה כביצה פ"א ה"ז, ובתרומות פ"ח ה"ד שאר"ז קומי ר' מנא - א"ל כן אמר ר' יוסי רבן.

וכן אמר בשם ר' אבא כתובות פ"א ה"ב.

בשם ר' אימי בר חיננא מגילה פ"א ה"ט-י:.

בעי מר' אבין בר חייא או בר כהנא כזבחים קה:, ובע"ז נא. גרס ר' אסי בר חייא.

בשם ר' יונה מע"ש רפ"ג.

ובימי אביי ורבא כשנתרבו הגזירות בא"י ובאו כל הנחותי לבבל בם גם הוא שמה, ואז היה כבר גדול הדור עד שיסופר בסוף הוריות (כשנפטר רב יוסף) והוו צריכי רישא והיו שם אביי ורבא (בבלים) ור' זירא ורבה בר מתנה (שבאו מא"י) ולא יכלו לבא לכלל דעה אחת מי ימלוך עד שגמרו בינם לבין עצמם דכל מאן דאמר מלתא ולא מפרוך ליהוי רישא - כולהו איפרוך אביי לא איפרוך, ומלך אביי (וזה א"א להיות ר"ז הראשון מי שהיה תלמידו המובהק דר"ה ורב יהודה כי בל"ס אם היה בא אז לבבל שמוהו לראש).

וכפי הנראה היה זמן רב בבבל כדמצינו אותו הרבה פעמים עם אביי כפסחים צו., יומא פ:, ר"ה ו:, חגיגה ו., כתובות ח, גיטין מג:, קידושין יא., נדרים יח:, ב"מ ה., כריתות יב:, שקיל וטרי עם אביי, ובשבת קח. אותיב לאביי, וב"ק עד: א"ל אביי עליך אמר קרא וכו', ובחולין מה: א"ל אביי מאי תיבעי לך, וב"ק יד. מתקיף לה ר"ז - א"ל אביי, ובכתובות מ. אר"ז - א"ל אביי והמאמר הזה בערכין טו. ושם רב זעירא (וזה כמו שהיה נקרא בבבל), ובעירובין נט: ר' זירא ערבה למתא דבי ר' חייא - א"ל אביי מ"ט עבד מר הכי א"ל סבי דידה אמרי לי ר' חייא בר אסי (או אשי) מערב וכו', ובסנהדרין נג., חולין קכו. א"ל ר"ז לאביי, ופסחים צו. בעי ר"ז - א"ל אביי, ובנדה נ: אמר אביי על ר"ז גברא רבה אמר מלתא לא תחיכו עליה, ובעירובין צב. יתיב רבא ור"ז ורבה בר רב חנן ויתיב אביי גבייהו א"ל אביי - א"ל ר"ז לאביי, ובזבחים ה. יתיב ר"ז ור' יצחק בר אבא ויתיב אביי גביינו א"ל אביי.

וכן מצינו אותו עם רבא כב"ב פז: שאמר רבא אני וארי שבחבורה תרגמינהו ומנו ר"ז, (אבל על ר"ז הראשון אמר רבא במנחות מ: בלשון אחר שאמר הא מלתא אמרי ואיתמר במערבא משמיה דר"ז כוותי).

ובסנהדרין סה: רבא ברא גברא שדריה לקמיה דר"ז.

ובשבועות ח. א"ל רבא לר"ז, וב"מ לד. אמר רבא - מתקיף לה ר"ז, וב"ק קי: בעי רבא - רב זעירא בעי הכי.

ובחולין לב. אמר רבא - מתקיף לה ר"ז - והדר ביה ר"ז - א"ל רב אחא בר רב לרבינא דלמא לא הדר ביה ור"ז לדבריו דרבא קאמר, וביצה ח: אמרי במערבא פליגי בה ר' יוסי בר חמא ור' זירא ואמרי לה רבה בריה דרב יוסף בר חמא ור"ז.

ובקידושין עג. דרש ר"ז במחוזא גר