ואגמר לשמעתא מפומיה דמרא וכשבא שאלו אם אמר כן, וכן סוכה פ"ד ה"ה.
ומדתו היקרה סוכה מו: שאמר לא לימא אינש לינוקא יהיבנא לך מידא.
והיה מצתת צתותי (לכבוד שבת) שבת קיט.
והיה דן את כל האדם לכף זכות ובפרט לאדם גדול כחולין ו. עם ר' אסי, וגם אנשים רעים וחטאים היה מקרב פן ואולי יחזרו בתשובה כסנהדרין לז..
ואם אחד חטא נגדו השתדל להמציא א"ע לפניו כי היכי דניתי וניפוק ליה מדעתיה כיומא פז..
ולא נהנה משום אדם כמגילה כח. דכי הוה משדרי ליה מבי נשיאה לא הוה שקיל, ואך כי הוה מזמני ליה הוה אזיל שאמר אתייקורי דמתייקרי בי, ומצא פרנסתו מכיתנא כב"מ ספ"ד.
וכפי הנראה כשבא לא"י מתו עליו אביו ואמו והתאונן ואמר הלואי הוה לי אבא ואמא דאיקר להון כירושלמי קידושין פ"א ה"ז־יז. ובספר חקרי לב ח"ב צד 25 יאמר כשעברתו אמו מת אביו וטעה בזה טעות גדול כאשר הבאנו לעיל כשהיה גדול הדור גם אז היה אביו בחיים.
והיה נזהר מאוד לסמוך גאולה לתפלה כברכות ה: וירושלמי שם, ונתקדש כ"כ עד שיסופר בירושלמי ברכות פ"ג סה"א שפ"א נפסק דבורו וכשבאו להחזיקו ומצאוהו נתעלף ושאלוהו אח"כ מהו כן והשיב להם יען שהיינו עסוקין בענין הספד ונתתי מחשבותי אל הפסוק והחי יתן אל לבו.
תלמידיו ואומרי מאמריו
כפי הנראה כשבא לא"י כ"ז שר' יוחנן ור"א היו קיימין ישב לפניהם וכן אח"כ כשמלך ר' אמי גם כשהלך ר' אמי וישיבתו לקיסרין מצינו את ר"ז תמיד עמהם, אבל אח"כ כששקטו מעט מהגזירות התיישב שנית בטבריה ונהג שמא ישיבתו יען כי מצינו שנפטר בטבריא כמגילה ו..
הריש והראשון היה ר' ירמיה וקרוב מאוד לומר שעלה עם רבו מבבל כמפורש בערך ר' ירמיה שגם הוא זכה עוד לראות את ר' יוחנן, ור"ז הראה לו חיבתו וקראו בני כמו"ק ד., ובירושלמי מעשרות ספ"ג א"ל ברי שלא תעסוק באגדה אך בהלכה, יתיב ר' ירמיה קמיה דר"ז שבת קמז., סנהדרין ק., ומנחות פא: וא"ל רבי אתא אמור כן וכו'.
בעי מר"ז שבת עא., ביצה לד., נדרים לו., ב"ק יט., ובנדרים יג. וסוטה טז: כשבעי מר"ז א"ל לאו אמינא לך לא תיפוק נפשך לבר מהלכתא, ובתענית ז. א"ל ר' ירמיה ליתי מר ליתני א"ל חלש לבאי ולא יכילנא, לימא מר מלתא דאגדתא וכו'.
הקשה לר' זירא ברכות ל: מח:, ר"ה יג. נדה ח..
ובירושלמי דמאי פ"א ה"ג שר' ירמיה שלח לר"ז מסאנא דתאנים דלא מתקנא ור' ירמיה סבר שר"ז בודאי יתקנם קודם שיאכל ור"ז סבר שר' ירמיה בודאי תיקנם קודם ששלח, בין כך ובין כך נאכלו הפירות בטבלם וע"ז אמר ר' אבא בר זבינא בשם ר"ז אם הראשונים כמלאכים אנו כבני אדם.
ר' אבא בר זבינא בירושלמי כלאים פ"ט ה"ד שר"ז מפקד ליה – דלא יחוט ליה מסאנא בכיתן וכו', ובשבת קיב: מצינו אר"ז אמר רבא בר זימונא אך צ"ל להיפוך כדמובא דמאי פ"א ה"ג, ר' אבא בר זבינא אר"ז, ונזכר תמיד בירושלמי בשם ר' אבא או רבא בר זמינא, כסנהדרין פ"ז ה"ט שבעי קומי ר"ז, ושמש לר"ז כברכות פ"ז ה"ג, והלך אתו לבית המרחץ כשבת פ"ז ה"ב, ואמר בשם ר"ז כברכות פ"ז ה"ו, דמאי פ"א ה"ג, כלאים פ"ט ה"ד,
