ורב שמואל בר יהודה אמר עליהם שהם שני גדולי הדור כגיטין כג:.
ר' שמואל בר נחמני היה כבר זקן גדול בימי ר"ז כמו"ק יז. כשמת רב יהודה ובא הצורבא מרבנן לר"י נשיאה שיתיר לו השמתא ושלחו לר' אמי עמד רש"בג ואמר יהודה חברנו שמתיה אנן לא נתירו אר"ז מאי האי דקמן דאתא האידנא האי סבא בבי מדרשא?, ובחולין צח. קראו ר"ז גדול הדור, ואמר בשמי תענית ספ"ג.
רב שמן בר אבא חולין צח. א"ל ר"ז ראה שאתה מטיל בה גבול.
ר' תחליפא קסריא בסוטה ספ"ה א"ל ר"ז ומאן דלית – אלא וכו'.
ומשם שלח ר"ז שאילותיו לר"נ בר יעקב ולר' אימי בר פפי ככתובות פ"ד ה"ב ושם הי"ג, וכן הוא כתובות מג: אך שם לא נזכר ששלח להם, וכן שלח שאיל לרב דניאל בר' קטינא כסוכה פ"ד ה"ג.
מדותיו היקרות
מלבד מה שהעיד בעצמו מגילה כח. מ"מ האריך ימים שאמר מימי לא הקפדתי בתוך ביתי ולא צעדתי בפני מי שגדול ממני ולא הרהרתי במבואות המטונפות ולא הלכתי ד"א בלא תורה ובלא תפלין ולא ישנתי בב"המד לא שינת קבע ולא שינת עראי ולא ששתי בתקלת חברי ולא קראתי לחברי בחכינתו.
מצינו ענותנותו הגדולה שבת פ"א רה"ה שאמר אילולי דלא מעלה רישי ביני ארייותא הוינא אמר טעמא, ובדמאי פ"ג ה"ב אמר לא מפני שאני כשר כ"כ אלא מילין דיוצרן שמע לן ניעבדינן.
ולא שחק מעולם כדמשמע נדה כג. כעדות ר' אחא בר יעקב שאמר עד כאן הביאו ר' ירמיה לר"ז לידי גיחוך ולא גחיך.
והיה נקרא חסיד דבבל כחולין קכב..
והיה נזהר בגלוי כתרומות פ"ח ה"ג.
ואף שהיה חריך שקיה והיה קשה עליו המרוץ אך כששמע להא דר' תנחום ארי"בל שמצוה לרוץ אפילו בשבת לדבר מצוה היה רץ לפרקא, ולכן אמר אגרא דפרקא רהיטא ברכות ו:.
ועמלו בתורה כל ימיו גדלה כ"כ עד שחלש וגם אז לא דרש ברופאים אך רפואתו היתה שישב אפתחא דבי ר' נתן בר טובי אמר, כי חלפי רבנן אז איקום מקמייהו ואקבל אגרא, נפק אתא רב נתן ב"ט א"ל מאן אמר הלכה בי מדרשא א"ל הכי אר"י – א"ל (ר"ז) ר' יוחנן אמרה? א"ל אין תני מיניה ארבעין זימנין יען שהיתה דבר חדש לו, ברכות כח..
והיה מיטמר מלמיסמכיה עד ששמע דאמר ר"ה דאין אדם עולה לגדולה אא"כ מוחלין לו כל עונותיו אז אמצי נפשיה כסנהדרין יד., וכן הוא בירושלמי ביכורים פ"ג ה"ג, וכבוד גדול נעשה לו אז כי שרי לכבודו לא כחל ולא שרק ולא פירכוס ויעלת חן, וכפי הנראה מלשון שאמרו "כי סמכוהו רבנן" שלא נסמך מר' יוחנן אך אח"כ תחת ישיבת ר' אמי.
ועליו דרשו ואיש אמונים מי ימצא זה ר"ז שלא אמר שמועה בשם פלוני אך אם נתאמת לו אם יצאו הדבר מפלוני כדמובא שבת פ"א ה"ב, שקלים ספ"ב, קידושין פ"א ה"ז, ובאמת כן מצינו בכך הש"ס כברכות כח. ששאל ר"נ בר טוביא אם אמת שר"י אמרה משום דמספקי ליה ברי"בל.
וכן שאל תמיד מר"י בר אידי בפירוש שמיע לך או מכללא כעירובין מו., יבמות ס., גיטין לט., וב"ב פד: אמר לר' אסי שמא לא שמע רבי אלא במודד וכו', וכן נדה מח. כשאמר ר' יצחק בר נחמני משום ר"א, אר"ז אזכה ואיסק
