עמוד:Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. I. 1910.pdf/416

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דף זה לא עבר הגהה


וגם מזה אנו רואין שהיה בזמן רב אשי ורבינא, כי רב שמואל היה בזמן רבנן סבוראי, ונזכר נזיר כב: שאמר היינו דרמי בר חמא.

ובנדרים ד. חולק עם רב אחא בריה דרב איקא.

מר זוטרא בריה דרב נחמן (בר יעקב)

היה גדול הדור בזמן רבא ושניהם קבלו מרב נחמן כביצה לד: שבעי רבא מר"נ ומר זוטרא אמר ע"ז אף אנן נמי תנינא.

וסוטה י. שאל מר"נ היכי דמי פדגרא ובגיטין נ. אמר משמיה דר"ג ואביי אמר תדע, וב"ב קנא: אמרוהו רבנן קמיה דרבא משמיה דמר זוטרא בריה דר"נ דאמר משמיה דר"נ, וכן הוא ע"ז לז:, ובב"ב ז. איתא בטעות קמיה דרבה וצ"ל דרבא.

ובחולין צד: שהוה קא אזיל מסיכרא לבי מחוזא ורבא ורב ספרא הוו קאתו לסיכרא פגעו אהדדי, הוא (מר זוטרא) סבר לאפיה קאתו אמר להו למה להו לרבנן לטרוח כולי האי? א"ל רב ספרא אנן לא הוה ידעינן דקאתי מר, אי הוה ידעינן טפי הוה טרחינן.

הלכותיו מצינו ברכות מג:, שבת פח: צו., ב"מ ד: פח:, ודינו הנודע בגיטין מט: שסובר שכתובת אשה בבינונית, וע"ז אמרו אביי ורבא ת"ש, ובהוריות יג. אמר ת"ש על בעית רמי בר חמא ואיכא דאמרי שהוא בעצמו פשיט ואמר ולאו מי אתמר עלה אמר רבא אר"נ (ע"ש ברש"י) וברכות נד: אמר לר"ה (הון) בריה דר"נ ומתרץ דברי רבא, ובסהנדרין ה. יסופר שדן דינא וטעה אתא לקמיה דרב יוסף א"ל אם קיבלוך עלייהו לא תשלם - ש"מ כי לא נקיט רשותא דיניה דינא.

ממעשיו הפרטים מצינו שהיה עשיר ומדקדק במעשיו כמו"ק יב. שבנו לו אפדנא מקבלי קיבולת חוץ לתחום (בשבת) איקלע רב ספרא ור"ה בר חיננא ולא עלו לגביה, איכא דאמרי הוא נמי לא על בגוויה.

מר זוטרא זוטא

כן מובא ביוחסין דרש מר זוטרא זוטא משמיה דמר זוטרא רבה ואמרוה רבנן קמיה דר"פ וכתב בדה"ד לא מצאתי, ובאמת מביא הסה"ד בעצמו בשורה הקודמת בערך מר זוטרא רבה בשבת נ. וביצה ח. והיה לו להיוחסין הגרסא כן או שקראו זוטא יען שדרש משמיה דמ"ז רבה, ולכן אינו מביא היוחסין מר זוטרא רבה לערך בפ"ע, ובסה"ד חלקן לשנים עלי חנם.

מר זוטרא חסידא

לא נמצאו ממנו הלכות אך מעשיו הגדולים כמו"ק יז: ונדרים ז: כי מחייב צורבא מרבנן שמתא, כרישא משמת נפשיה והדר משמת לדידיה, כי הוה עייל באושפיזיה שדי ליה לנפשיה והדר שרי ליה לדידיה, ובירושלמי מע"ש פ"ה ה"ח אמרו כגון מר זוטרא דמצלי על חורנין ומתעני ועל נפשיה לא מתעני, ונראה שהוא צר זוטרא חסידא, וב"ק פא: שהיה שקיל (צרור מגדר אחרים) וא"ל לשמעיה זיל שירקיה.

ובב"מ כד. יסופר שפ"א אגניב ליה כסא דכספא חזא בר בי רב דמשי ידיה ונגיב בגלימא דחבריה אמר, האי הוא דגנב כפתיה ואודי.

ונראה שהיה ריש גלותא כדמצינו סנהדרין ז: מר זוטרא חסידא כי הוו מכתפי ליה בשבתא דריגלא אמר הכי כי לא לעולם חוסן וביומא פז. גרס רב זוטרא אך בע"י שם גרס מר זוטרא חסידא, ואולי הוא מר זוטרא הנזכר בסדר עולם זוטא ושכיב מר זוטרא ועמד אחריו כהנא בנו, אך יען שס"ע זוטע משובש הרבה לכן א"א לידע על נכון