ובמ' תהלים פ"ע ח"ג אמר שני אלפים שנה היה יורד המן לישראל בכל יום, ובתנחומא בשלח-כא גרס שני אלפים אמה, ובפתיחתא דאיכה כט, ל, פתח זבדי בן לוי, ובירושלמי ע"ז פ"ג ה"א זבדיי בר ליואי (ובב"ר פ"סב ותנחומא פקודי-ו ופס' רבתי פ' ותשלם גרס זבדי בן לוי) ור' יוסי בר פיטרס וריב"ל אמרין ג' פסוקין כשנפטרו חד מנהון אמר על זאת יתפלל כל חסיד וכו', אך רי"בל נפטר קודם כקה"ר פ"ט-י שזבדי בן לוי רצה לראותו בחלום ונראה אליו.
ומצינו שהיה לו אח בשם שלמון ככלאים פ"א ה"ד.
ר' זבדי חתניה דר' לוי
נזכר כלאים פ"א ה"ח, בעי בלא כך אינו אסור? א"ר יוסי תפתר וכו', וברו"ר פ"ב-י ר' חוניא ור' יהושע בר' אבין ור' זבדא חתניה דר' לוי לעולם אין בעל הרחמים פורע מן הנפשות תחלה, ובויק"ר פ"יז-ד גרס המאמר ר"ה בשם ר' יהושע בר אבין ור' זבדיה חתניה דר' לוי בשם ר' לוי, ובמד' שמואל פ"ב-ג ר' זבדיה חתניה דר' לוי בשם ר' לוי כאינש דצווח לסמיא דסגי נהוריה, והמקור הוא בירושלמי כתובות פ"א סה"א ושם ר' זכריה חתניה דר' לוי, ועיין ערך ר' זכריה.
זבולון בן דן
נזכר קידושין ל. אר"י אמר שמואל כזבולון בן דן שלימדו אבי אביו מקרא משנה ותלמוד הלכות ואגדות ופירש"י תלמיד שהיה בימיהם.
רב זביד א)
היה תלמידו דרב נחמן כב"מ יז. שחולק עם רב יוסף בר מניומי איך אמר רב נחמן.
וב"ב כג. הקשה אביי לרב יוסף ולאו איתמר עלה רב מרי אמר בקוטרא ורב זביד אמר בבה"כ, וע"ז יד. א"ר יונה א"ר זירא אמר רב זביד, ונזכר בירושלמי שבת פ"א ה"ג ר' יוסי בר' בון בשם רב זביד אחת לשבע שנים הקב"ה מחליף את עולמו, וקרוב מאוד לומר שעלה לא"י ושם נקרא ר' זבידא עיין ערכו ודלא כמבוא הירושלמי.
רב זביד ב)
היה תלמידו דרבא שאמר תמיד משמיה כשבת צג., ר"ה ו., סוכה מד., ב"ק ה. כא: כז: כח. לג. סה., ב"מ כג., ב"ב צט:, הוריות יא., ובברכות כה: רב זביד מתני הכי אביי אמר אסור ורבא אמר מותר, וברכות נח. אמר רבא ואיתימא רב זביד.
וכן היה תלמידו דאביי כסוטה לב: שהקשה לאביי, ובע"ז לח: אמר רב זביד הכי אמר אביי, וברכות מו: אמר משמיה דאביי, ובשבת קנד. רב זביד מתני הכי אמר רמי בר חמא וכו'.
וכל גדולי תלמידי דאביי ורבא היו חבריו, ר"פ כגיטין פט: שאותיב ליה ר"פ, ובזבחים כ: הקשה רב זביד לר"פ, וברכות מה: נזכרו ביחד.
רב מרי ב) היה חבירו כחולין קיז. שהקשה לרב זביד – א"ל עליך אמר קרא וכו', ודבריהם קאי לפרש דברי אביי.
אמימר היה כמו תלמיד חבר לו כביצה כב. שא"ל אמימר לרב אשי איכא רב זביד דקאי כוותך (שהיה מקשה לי כמותך, רש"י) ושניי ליה (ופרקתי ליה, רש"י) ובחולין עו: אמר אמימר משמיה.
וזה רב זביד תני ברייתות דר' אושעיא כב"ב צה., ע"ז נה. תני רב זביד בדבי ר' אושעיא ופרש"י במתניתא דבי ר' אושעיא, וכן מצינו הלשון ב"מ צב., ע"ז ו:, וביבמות צו. תנא רב זביד בר' אושעיא צ"ל ברבי ר' אושעיא, ובשבועות מז. וע"ז לג: תני רב זביד בר אושעיא וצ"ל בדבי ר' אושעיא וכן הוא בדק"ס
