עמוד:Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. I. 1910.pdf/41

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דף זה לא עבר הגהה


לטעות ולומר שהוא איזה רב אשי קדמון. כיומא מח. בעי ר"פ - א"ל ר' אבא לרב אשי ת"ש, וכן ברכות לט: אמר ר"פ הכל מודים בפסח שמניח פרוסה בתוך שלמה - א"ר אבא ובשבת חייב אדם לבצוע על שתי ככרות - וע"ז אמר רב אשי חזינא לר"כ דנקיט תרתי וכו', ובשבת קיז: נשנה המאמר דר' אבא בלי דברי ר"פ ואעפ"כ נשנה בלשון א"ר אבא ובשבת וכו', והיה צ"ל א"ר אבא חייב אדם לבצוע על ב' ככרות בשבת, אך יען שהמקור הוא מברכות לט: ושם שקאי אדברי ר"פ שייך לומר "ובשבת" לכן נעתק ג"כ הכא לשון זה.

ובכתובות קיא. א"ל רבא לרב אשי אנן בסובלי חלאים מתנינן לה, צ"ל א"ל ר' אבא, וכן הוא בילקוט ישעיה רמז דש, וכן ב"ק קיז. איתיביה ר' אבהו לרב אשי צ"ל ר' אבא. והגאון בעל דוה"ר בח"ב רפח. יאמר דבר אמת מה שאמרו במנחות מב. רבינא ורב סמא הוו יתבי קמיה דרב אשי חזייה רב סמא לגלימא דרבינא דסתר - א"ל לא סבר לה מר - א"ל בשעת עשייה אתמר, איכסף רב סמא. א"ל רב אשי לא תתקיף לך, חד מינייהו כתרי מינן, ופרש"י ורבינא מא"י היה. ולפלא שלא מצינו בשום מקום שרבינא היה ירושלמי ומנין לקח רבינו המקור לזה. אך האמת שטעות קטן נפל בספרים וצ"ל "ר' אבא" והוא ר' אבא זה שהיה מא"י.

וזה ר' אבא לא נזכר עוד בירושלמי כי בימיו כבר נחרבו כל ישיבות א"י וכבר נגמר הש"ס ירושלמי.


אבא אבי אביו דשמואל

כברכות יח: בבלי לערך בדור רבי.


אבא אבוה דר' אבא מרי

נזכר ברכות פ"ט ה"ג ואמר שם בשם ר' אחא, ובפאה פ"א ה"א ג: איתא בטעות אבא אבוא דר' אבא בר מרי וצ"ל אבא מרי, ירושלמי, לערך בדור החמישי.


אבא אבוה דר' ירמיה בר אבא

בבלי בדור הראשון לאמוראים, נזכר שבת נו: שאמר רב אין לך גדול בבעלי תשובה - בדורינו ומנו אבא אבוה דריב"א ואמרי לה אחא אחוה דאבא אבוה דריב"א דאמר מר אבא ואחא אחים הוי.

ובמנחות מז: נזכר בשם תני אבוה דר"י ב"א, ובנו ר' ירמיה היה תלמיד חבר דרב.


רב אבא אבוה דרב בריה דרב משרשיה

ערך רב אבוה דרב משרשיה בריה דרב.


אבא אבוה דר' שמלאי

בירושלמי פסחים פ"ה ה"ג כשבא ר' שמלאי בנו לר' יוחנן שילמדנו אגדה השיב לו שאינו רוצה יען שהוא מנהרדעא ודר בדרום. ובפסחים סב: איתא להיפוך שהוא מלוד ומקום מושבו בנהרדעא. ונראה יותר גרסת הירושלמי כדמוכח ר"ה כ: שא"ל אבא אבוה דר"ש לשמואל ידע מר האי מלתא דתניא בסוד העיבור, וידוע ששמואל היה בנהרדעא, ובפסחים שם שבא לפני ר' יוחנן צ"ל לפני ר' יונתן, כבירושלמי, ור' שמלאי בנו היה תלמודו דר' יהודה נשיאה א"כ היה אביו בסוף ימי התנאים אחרי רבי.


אבא אומנא

חסיד גדול בזמן אביי ורבא. בתענית כא: יסופר עליו דהוה אתי לו שלמא ממתיבתא דרקיעא כל יומא ולאביי אך כל ערב שבת. קא חלש דעתיה דאביי והשיבו לו כי אבא אומנא חסיד ובעל מעשים יותר ממנו. כי היה אומנא מקיז דם (ואפשר ששמו היה אבא וקרו ליה אומנא על שם מלאכתו) היה לו מקום מיוחד לאנשים לחוד ונשים לחוד ובגד להתעטף בו כשהיה מקיז דם לאשה כדי שלא