ואבטליון נפטרו כבר בשנת רם לשטרות, וא"כ איך אפשר לומר שבני בתירא היו נקראין כן יﬠן שהיו מﬠיר בטירא? אך האמת יורה דרכו כי בני בתירא לא היו בבליים אך משפחה יקרה הדרים בירושלים ואחרי פטירת שמﬠיה ואבטליון שהוא לערך בזמן שנלחמו האחים ופאמפיוס לכד את ירושלים ונוטל הכבוד מסנהדרי הגדולה ונתחלקה לחמש מקומות אז הוקמו בני בתירא לפי שעה מקרב ישראל לﬠניני הדת אשר אי אפשר בלﬠדי נשיא, ונכבדי ירושלים ידﬠו את רוחם הטהורה והנאמנה אשר אם יזמין ד' לפניהם איש הראוי לאותה אצטלא להקים את הריסות התורה, אז יורידו מﬠל שכמם את נזר הנשיאות בחפץ לב ויתנו ﬠל שכם אותו האיש וכן היה באמת וכאשר נספר הלאה.
זמן ביאת הלל פﬠם שנית לירושלים והתמנותו לנשיא.
אם נרצה להביט בﬠינא פקיחא יתראה לﬠיננו דבר פלא והשגחה פרטית שנבראה הרפואה ﬠוד קודם להמכה, כי כששולח ממרום שבט אפו הﬠבד האדומי הלזה אשר כמﬠט ﬠשה כליון בﬠם ישראל ואשר אין קץ לאלפי רבבות ישראל אשר ﬠשה למרמס רגליו ורגלי ﬠבדיו בני עם נכר ואשר רחוק רחוק מאור היה מדת ישראל, הזמין לפני זה את האיש הדגול מרבבה את הלל הבבלי, וה' שילם לו מדה כנגד מדה תחת אשר סיכן את ﬠצמו וﬠלה ﬠ"פ הארובה לשמוﬠ דברי אלקים חיים מפי שמעיה ואבטליון לכן נתﬠלה להאיר ﬠיני כל בית ישראל, ותחת אשר קיים בﬠצמו (משנה, אבות ו, ד): "כך היא דרכה של תורה - וחיי צﬠר תחיה ובתורה אתה עמל", הביאו לידי מﬠלה הרמה והנשגבה לשום נזר הנשיאות ﬠל ראשו, וﬠליו נוכל לומר הפסוק "ובא איש מסכן ומלט הוא את הﬠיר בחכמתו" (קהלת ט, טו), והוא בחברת חבירו הגדול שמאי ותלמידיהם המה יחד בנו מחדש את בית ישראל הנהרס, בנו בנין חזק בנין ﬠדי ﬠד, בנין רוחני אשר גם הורדוס גם מלכי רומי גם מלכי שאר או"ה לא יכלו לגשת פנימה להרוס, ויכלו למשול אך ﬠל גופם אבל לא ﬠל רוחם הנﬠלה ותורת ה' התמימה המשיבת נפש.
והנה כבר הבאנו דﬠת חז"ל הנאמנה שהורדוס מלך ג' שנים טרם נתמנה הלל לנשיא. וביוזיפוס בקדמוניות ספר טו פ"י-א יאמר כשלכד הורדוס את ירושלים וﬠשה הרג רב בישראל כיבד מאוד את שני הפרושים המה Pollio and Sameas פוליו וסמיאס יﬠן כי בימי המצור כשצר ﬠל ירושלים יﬠצו שני הפרושים ההם לפתוח את שﬠרי הﬠיר לפניו, מי המה שני הפרושים אשר יזכיר יזיפוס בשם Pollio and Sameas ושם Sameas יזכיר בקדמוניות ספר י"ד פ"ט-ד כשבא הורדוס לפני הסנהדרין וכל חכמי הסנהדרין פחדו מפניו אז קם Sameas ודיבר בלי מורא ופחד, וביחד נזכרו שתי פﬠמים א) בקדמוניות ספר טו פ"א-א בדבר שהמה יﬠצו לפתוח שﬠרי הﬠיר לפני הורדוס כמו שהבאנו למﬠלה. וﬠוד שם כשרצה להשביﬠ את הﬠם שיהיו נאמנים לו אז Pollio and Sameas לא רצו לישבﬠ ולא ﬠשה להם רﬠה.
והנה כולם מתנבאים בסגנון אחד שכונה יוזיפוס ﬠל שמﬠיה ואבטליון כמו הרב רז"פ בדרכי המשנה צד 37, וכן החכם דﬠרנבורג בספרו היקר משא א"י צד לט. ששם פוליון וסﬠמיוס הנזכר ביוסיפון בקדמוניות כשהרג הורדוס את החכמים לﬠרך ﬠשר שנים אחרי מלכו והשאיר לטובה את Pollio and Sameas המה שמﬠיה ואבטליון והמאסף לכל המחנות הראה"ו בדו"ד ח"א צד 143 יאמר: "כאשר בא הורדוס למלוכה היתה ראשית מﬠשהו לרדוף באף את
