בריה דר"ה, ואפשר שמה שאמרו פסחים מג. רב הונא בר ירמיה אמר מאי שמן המור סטרכת ורב ירמיה ב"א אמר וכו' הוא ר"ה בריה ונזכר קודם אביו יען כי הגמרא מביא ראיה לר"י בר אבא מברייתא אח"כ לכן נזכר אביו באחרונה, ויש שרוצים לומר שסתם ר"ה היה בריה דר' ירמיה בר אבא וטעות הוא בידם כמבואר בערכו.
רב הונא בר כהנא
נזכר ילקוט קהלת רמז תתקסו. אבל המאמר מובא בקה"ר פ"א] פסיק דור הולך ושם על שם ר' ברכיה.
רב הונא בר לואי
נזכר ברכות נה: לגרסת עין יעקב ובגמרא איתא סתם ר"ה.
רב הונא בר לוליאני
נזכר ב"ר פל"ו־ח ואולי צ"ל ר' חייא בר לוליאני כתענית כה.
רב הונא בר מנוח
היה תלמידו דרבא ואח"כ בא לפני ר"פ כתענית ט. ר"ה בר מנוח ורב שמואל בר אידי ורב חייא מווסתניא הוו שכיחי קמיה דרבא כי נח נפשיה דרבא אתו לקמיה דר"פ, כל אימת דהוה אמר להו שמעתא ולא הוה מסתברא להו הוו מרמזי אהדדי, חלש דעתיה, אקרויה בחלמיה ואכחיד את שלשת הרועים. למחר כי הוו מיפטרי מיניה אמר להו ליזלו רבנן לשלמא, (כן הוא בע"י).
וכן אמר בשם רב אחא בריה דרב איקא כמגילה כה:, גיטין כד. סד:, ב"ק נח., ב"מ עא:, סנהדרין מב., בכורות כח:, מה:, וביבמות מג. אמר משמיה דרב אידי בריה דרב איקא וצ"ל רב אחא, וב"ק כב. אמר משמיה דרב איקא צ"ל משמיה דרב אחא בריה דרב איקא כגרסת דק"ס.
ונזכר נזיר נא. בעי ר"ה בר מנוח ובגיטין נא. מנחות קא. מתיב, וב"ק יט: אמרו קשרו משום מאי מחייב אר"ה בר מנוח משום בורו המתגלגל.
רב הונא בר מניומי
נזכר ע"ז לט. שזבן תכלת מאנשי דביתיה דרב עמרם חסידא אתא לקמיה דרב יוסף (לשאול לו אם יכול להאמינם) לא הוה בידיה, פגע ביה חנן חייטא והוא השיב לו על שאלתו.
רב הונא בן משה בר עצרי הכהן
נזכר ב"ב קעד: שאביו משה בר עצרי ערבא דכלתיה הוה ור"ה בריה צורבא מרבנן הוה ודחיקא ליה שעתא, אמר אביי ליכא דליתביה עצה לר"ה דלגרש לאתתיה ותתבע כתובתה מאבוה — לסוף אתגלי דכהן הוא, אמר אביי היינו דאמרי אינשי בתר עניא אזל עניותא.
רב הונא בריה דרב נחמן
אביו רב נחמן הוא סתם ר"ג הגודע כמפורש חולין מט: אמר רבא שמעית מיניה דר"ג תרתי חימצי ובר חימצי חד סתים יחד לא סתים ולא ידענא הי מינייהו, ר"ה בר חיננא ור"ה בריה דר"ג אמרו בר חימצא סתים חימצא לא סתים א"ר טבות וסימנך יפה כח הבן מכח האב.
(ואף שכונת הגמרא על ההפרש בין חימצא לבר חימצא שבר חימצא סתים, אבל נוכל לומר גם הכונה שהאב לא פירש והבן פירש).
והוא עם חבירו ר"ה בר חיננא היו דרים בעיר סיכרא הסמוכה למחוזא, ושניהם חלקו על רבא כדמובא ע"ז נז: שרבא התיר יין ששיכשך עכו"ם למוכרן לעכו"ם, ור"ה בר חיננא ור"ה בריה דר"נ אסרי, וכשאיקלע למחוזא ושאל לרבא אז חזר ביה רבא. ובבכורות נד: מתקיף על דברי רבא, וכן נזכר עירובין מב:, לגרסת דק"ס ובגמרא איתא ר"ה בריה דרב נתן.
ומזה אנו רואין שהיה כמו חבירו דרבא.
