עמוד:Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. I. 1910.pdf/369

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דף זה לא עבר הגהה


יהודה יסד ישיבה גדולה בפומבדיתא, אבל המתיבתא הגדולה אשר ממנה יצאה ההכרעה וההוראה לכל ישראל הקימו בסורא, והגורל נפל על רב הונא, כי בו נקבצו כל המעלות והמדות טובות, כי מלבד חכמתו הגדולה (עד שרבא התפאר שנתנה לו חוכמתיה דר"ה, מו"ק כח.), היה גם עשיר מפולג וכמו שהבאנו לעיל שהיה עני גדול ורב ברכו ונתעשר, ויסופר מגילה כז: שרב זכה לראות שברכתו נתקיימה שבחופת רבה בריה אתיין בנתיה וכלתיה דר"ה, ור"ה שהיה איש גוצא והוה גני אפוריה ולא ראוהו וכסוהו בשיראי, וכששמע רב את זאת הקפיד עליו ואמר מ"ט כשברכתי לו לא אמר וכן למר. וההצלחה האירה פניה אליו ובכל אשר פנה הצליח וכאשר יסופר ברכות ה: שפ"א החמיץ ליה ארבע מאה דני חמרא, עול לגביה רב יהודה אחוה דרב סלא חסידא ורבנן ואמרי לה רב אדא בר אהבה ורבנן וא"ל לעיין מר במיליה, א"ל מי איכא מאן דשמע עלי לימא, א"ל הכי שמיע לן דלא יהיב מר שבישא לאריסא - א"ל קבילנא עלי דיהיבנא, איכא דאמרי הדר חלא והוה חמרא (ואפשר שלכן אמרו ברכות נז. הרואה הונא בחלום נס נעשה לו) ואיכא דאמרי אייקר חלא ואיזדבן בדמי חמרא.

וכן היה לו מעלה יתירה על כל חבריו יען שהיה ממשפחת הריש גולתא, וזה ילמדנו רבינו שרירא גאון באגרתו ח"ג פ"ב שר"ה היה מבי נשיאה.

והוקם לשבת על להיות ריש מתיבתא על כסא רב [בשנת תקסח], אך מתיבתא דרב היתה בסורא עצמה, אבל מתיבתא דרב הונא יאמר רש"ג שבית מדרשו דר"ה היה קרוב למתא מחסיא וכידוע שהיו כמה עיירות סמוכות זו אצל זו, (וע"פ השערה נכונה נראה שבית מדרשו היתה בער דרוקרת שהיא היתה סמוכה למתא מחסיא וסורא וכדמצינו שר"נ בר רב חסדאא היה שם כתענית כא:, וזה שאמרו תענית כא: בדרוקרה הוות דליקתא ובשביבתיה דר"ה לא הוות דליקתא סבור מינה בזכותא דר"ה דנפיש - האי זוטרא לר"ה וכו', אבל כל העיירות היו נחשבות ע"ש סורא וזה שאמרו סנהדרין יז: סבי דסורא ר"ה ורב חסדא, ובעירובין סב: פרש"י שמקומו של ר"ה בפומבדיתא והוא ט"ס דמוכח).

ובאמת לא נתבישו משברם כי מצאו את האיש אשר המה מבקשים, כי הוא הגדיל את ישיבתו על אחת שבע כאשר יסופר כתובות קו. שר"ה דריש בתליסר אמוראי וכי הוו קיימי רבנן ממתיבתא דר"ה ונפצו גלימייהו הוה סליק אבקא וכסי ליה ליומא ואמרי במערבא קמו ליה ממתיבתא דר"ה בבלאה, ואף שהוא בל"ס ע"ד מליצה אבל מזה אנו יודעין איך שישיבתו גדולה כ"כ עד שגם בא"י נתנו כבוד לשמו, ואמרו שם שגם רבנן הנשארים שם (כל השנה) היו שמונה מאות (ובידוע שאך בשני חדשי הכלה התקבצו למתיבתא לעמוד על המבחן אבל כל השנה היו הולכין כולם לעירן לעשות מלאכתן ולמדו שם בישיבתן הפרטיות כל אחד בעירו, ואך העשירים שבהן והמובחרין ישבו כתמידיות אצל רבן), וגם עשרה תנאים היו לו בישיבתו כדמשמע הוריות ג:.

והנה מלבד תלמידיו הרבים ישבו גם לפניו כל תלמידי דרב וקבלו עול מלכותו, ואף חביריו הגדולים כרב ירמיה בר אבא ורב יהודה ורב נחמן וחבריהם כולם הלכו לישיבתו לשמוע הכרעתו וכדמצינו את רב ירמיה בר אבא כב"ב סה: שחולקין ר"ה ורב ירמיה ב"א א"ל רי"בא לר"ה והא זימנין סגיאין אמריתא קמיה דרב הלכתא כר"ע ולא אמר לי ולא מידי, א"ל היכי תניתא א"ל איפכא תנינא, משום הכי לא אמר לך ולא מידי, וכן שם קע: א"ל רי"בא לרב הונא אי שמיע ליה לרב הא ברייתא - הוה הדר ביה, א"ל שמיע ליה ולא הדר ביה, ומזה אנו רואין בבירור שגם רי"בא ביקש הכרעתו של ר"ה לפרש קבלת רבותיו.