עמוד:Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. I. 1910.pdf/355

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דף זה לא עבר הגהה


ר"י שאמר שצריך בע"הב לומר בשחרית, ודברי ר' דוסא שצ"ל בערבית, ובעירובין פ"ג תניא ר' נתן ור' דוסא אמרו, באמת גרסא דק"ס ר' נתן אומר ר' דוסא אומר, פי' שר"נ אמר בשם ר' דוסא.

וכן נזכר סוכה נג: חולק עם רבנן, וביצה לז: דתניא ר' דוסא אומר ואמרי לה אבא שאול אומר הלוקח בהמה מחבירו מע"יוט וכו', וב"מ כו: רד"א שמין להן וכו', שקסבר יד פועל על התחתונה, ובסנהדרין סג. אמר מנין שאין מברין על הרוגי ב"ד, ובחולין נט: רד"א כל שיש לו קרנים אין אתה צריך לחזור על טלפים.

והנה אף שהיה בזמן נשיאת ר"ג כבר זקן גדול מצינו ר"ה פ"ב מ"ח שאף שלא ישר בעיניו מה שקיבל ר"ג את העדים ור' דוסא אמר שעידי שקר הן, אעפ"כ שכבא אליו ר' יהושע לשאול את עצתו השיבו אם באין אנו לדון אחר ב"ד אל ר"ג, צריכין אנו לדון אחר כל ב"ד וב"ד שעמד מימות משה ועד עכשיו, ובדבריו היקרים השקיט את רוח ר' יהושע ונכנע תחת ר"ג.

וביבמות טז. יסופר מרוב עשרו וזקנותו הגדולה, שבימי ר' דוסא בן הרכניס התירו צרת הכת לאחין (וחכמי הדור סברו שנעשה זה מפיו) והיה הדבר קשה לחכמים מפני שחכם גדול היה ועיניו קמו (עמדו מלראות) מלבא לב"המד, ונתייעצו שר' יהושע ורא"בע ור"ע ילכו אליו, וכשבאו לביתו ושפחתו א"ל שחכמי ישראל בביתו, את ר' יהשוע שידע מכבר תפסו והושיבהו על מטה של זהב, א"ל ר' יהושע רבי, אמור לתלמידך - ר"א בן עזריה לישב, (אך אותו לא הכיר כידוע שהיה עול ימים כשנתמנה לנשיא) אמר ויש לו בן לעזריה חבירנו? תפסו והושיבו על מטה של זהב, א"ל רבי, אמור לתלמידך אחר וישב הוא עקיבה בן יוסף, א"ל אתה הוא עקיבה ב"י ששמך הולך מסוף העולם ועד סופו שב בני שב כמותך ירבו בישראל, ובירושלמי שם פ"א ה"ו שקרא על ר' יהושע את מי יורה דעה זכור אני שהיתה אמו מולכת עריסתו לב"הכנס בשביל שיתדבקו אזניו בד"ת, ואל ר"ע קרא כפירים רשו ורעבו, מכיר אני שאדם גבור בתורה הוא, ועל רא"בע קרא נער הייתי וכו' מכירו אני שהוא דור עשירי לעזרא ועיניו דמיין לדידיה, וגם ר' טרפון היה עמהן, והתחילו מסבבין אותו בהלכות עד שהגיעו לצרת הבת ואז הראה להן שלא הוא התיר צרת הבת אך אחיו הקטן יונתן, שהוא תלמיד שמאי, אבל הוא העיד ונשבע בשמים ובארץ שעל מדוכה זו ישב חגי הניבא ואמר שצרת הבת אסורה, שהלכה כבית הלל, ויש שרוצים לומר שר' חנינא בן דוסא הוא בנו, אבל רחוק הדבר לומר כן יען שרח"בד היה עני כל ימיו, ועוד שגם רח"בד היה קודם החורבן, וגם תמיד מזכירו בשם ר"ח בן דוסא ולא בשם "בר' דוסא".

ר' דוסא

(אמורא ירושלמי בדור השלישי והרביעי).

נזכר ירושלמי ע"ז סס"ב תני עולא שכפא קומי ר' דוסא - א"ל חזור בך - א"ל ר' זעירא לא תחזור בך.

וכן נזכר כתובות פ"יב ה"ג שאמר מה שצוה רבי אלמנותי לא תזוז מביתי דלע יימרון לה ביתא דנשוותא הוא משתעבד לנשוותא. וב"מ פ"ט ה"י בענין מתי עובר משום ביומו תתן שכרו.

וברו"ר פ"א-ד ר' הונא בשמו, וב"ר פרק ט"ז א"ר יוסי בר' דוסא כנען הוא אליעזר, ונראה שצ"ל ר' יוסי בשם ר' דוסא.

וב"ר פ"יב-ו ר' ברכיה בשם ר' דוסא אמר טעמא דר' אבהו, ובירושלמי סוף