עמוד:Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. I. 1910.pdf/350

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דף זה לא עבר הגהה


"אבא" לא שיער וכו', ובירושלמי תרומות פ"י ה"ו וכלאים ספ"ב מובא הלשון שאתא ושאיל לאכוה.

ובכתובות קג: יסופר שבשעת פטירתו של רבי אמר לבני גדול אני צריך נכנס אצלו רבן גמליאל ומסר לו סדרי נשיאות א"ל בני, נהוג נשיאותך ברמה, זרוק מרה בתלמידים, ואע"פ שר' שמעון אחיו היה גדול ממנו בחכמה אבל ביראת חטא היה ממלא מקום אביו.

וזכה עוד להיות נזכר במשנה אבות פ"ב מ"ב מאמרו היקר שאמר יפה ת"ת עם ד"א שיגיעת שניהם משכחת עון, וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה, וכל העמלים עם הציבור יהיו עמלים עמהם לש"ש, ומה נאה למי שאמרם יען שהוא היה באמת ירא חטא.

וכן נראה שמה שאמרו סוטה רפ"ב ר"ג אומר כשם שמעשיה מעשה בהמה וכו', הוא ר"ג בר רבי כמו שאמרו שם בגמרא טו. דשמעיה לר"מ, ומה גם לגרסת הגמרא שם ט. תניא רבי אומר - היא האכילתו מעדני עולם לפיכך קרבנה מאכל בהמה.

וכן כלים פ"ח מ"ט שקחשיב מקודם ר' יהודה ואח"כ ר"ג אפשר שהוא ר"ג בר רבי.

ובאמת נהג נשיאותו ברמה וכל תלמידו הגדולים דרבינו הקדוש ישבו אח"כ בישיבתו הגדולה, וגם רב הארוך בדורו יסופר בחגיגה פ"א ה"ח שבקשו ליתן לו רשות לראות מומי בכירות והשיבו איני מוסיף לך על מה שנתן לך אבא.

וכן תלמידו הגדול דרבי "בר קפרא" מצינו חולין ה: ארי"בל משום ב"ק, רבן גמליאל (בנו של רבי, רש"י) ובית דינו נמנו על שחיטת כותי ואסרוה, וזה ידוע שכ"מ שאמרו "הוא וב"ד" הכונה שהוא היה הנשיא והריש מתיבתא גם יחד והיה ראש סנהדריה הגדולה ולכן לא מצינו מעולם שיאמרו ר' יוחנן או רב וב"ד.

ובאמת היתה ישיבתו גדולה מאוד כי החכם שלו היה אחיו ר' שמעון, ור' אפס ור' חנינא היו הראשים בתלמידי הועד ככתובות קג:.

וגם שמואל שהיה הראשי לאמוראי דור הראשון בבבל מצינו ב"ב קלט: וירושלמי כתובות פ"יג ה"ג ובנדה סג: אר"י אמר שמואל זו דברי רבן גמליאל בר רבי.

וכן ר' חנינא כירושלמי תרומות פ"י ה"ו ומובא בתוס' חולין סד: ד"ה גיעול, שמעון בר בא א"ר חנינא מעשה בא לפני ר"ג בר רבי, (ובירושלמי שם נפל ט"ס) וכן רי"הבל אמר משמו קידושין פ"ג ה"ב, וכן בנו ר' יהודה נשיאה כביצה פ"א ה"יא, ר' הושעיה רבה אמר לר' יודן נשיא שמעת מאביך - א"ל כשם ששמעתי (מאבי) בלחישה כך אני וכו'. וכן ר' יוחנן כחולין קו. שאמר שאלתי את ר"ג בנו של רבי ואוכל טהרות היה ואמר לי וכו'.

ובספר דו"ד ח"ג צד 38 יאמר שאין גם אחד מן החכמים מתייחס להיות מתלמידיו, ולא ראה כל הגמרות מפורשות שכל גדולי הדור ההוא היו תלמידיו, וכן יאמר שם שמה שאמרו בירושלמי חלה פ"א ה"ז שביקש להנהיג דמאי בסוריא ולא הניחו ר' אושעיא הוא ר"ג בר רבי, והוא טעות גמור כי ר' אושעיא שלא הניח לר"ג להנהיג דמאי הוא ר' גמליאל בנו של ר' יהודה נשיאה הראשון ולא ר"ג בר רבי וכאשר הבאנו לעיל הירושלמי ביצה פ"א ה"א שר' הושעיא רבה שאל לר"י נשיאה אם שמע מאביו, א"כ איך נוכל לומר שר' אושעיה לא הניח לר"ג בר רבי להנהיג דמאי בסורא?

וכן יאמר שם מה שאמרו שבת פ"ו ה"א שפ"א ירד ר"ג בר רבי לטייל בחצרו בשבת ומפתח של זהב בידו וגערו