יא., ובשבת מז. לוי בר שמואל אשכח לר' אבא ולר"ה ולרב הונא בר חייא דהוו קיימי אפתחא דר"ה דרב הונא. וכן מצינו שהתפאר אח"כ לפני ר"ז ר' זירא ואמר חולין נז: חיי דמר מיומא דסליק מר להכא הוה לן פתחון פה קמיה דר"ה.
ומה שמצינו בב"ק צז. ששלח ר' אבא למרי בר מר בעי מיניה מר"ה , שם צ"ל ר' אבא בר זבדי כגיטין פו: ב"ק כא. וב"מ סד:. ור"ה היה גדול בעיניו מאוד וכשנפטר ר"ה והביאוהו לא"י הספידו ר' אבא ואמר עליו ראוי היה רבינו שתשרה עליו שכינה אלא שבבל גרמה לו מו"ק כה. ומה שמצינו זבחים לו: איתיביה ר"ה לר' אבא הוא ר"ה השני שהיה תלמידו דר"ה והלך לא"י ושם היה נקרא ר' הונא כמבואר בערכו.
וכן ישב לפני רב יהודה בחיי ר"ה וקיבל ממנו כברכות יא: ר' אבא ור' יוסי בר אבא אקלעו לההוא אתרא בעו מינייהו – אתו שיילוהו לרב מתנה לא הוה בידיה, אתו שיילוהו לרב יהודה. ובעירובין מט., ב"ב מב: הקשה לרב יהודה במעצרתא דבי רב זכאי. ר' אבא אמר רב יהודה חולין צב. צג., פאה פ"ז ה"ג, שבת פ"א ה"ד ספ"ד, יבמות פי"ב ה"א, שבועות פ"ג ה"א ועוד בכמה מקומות בירושלמי. והנה מלבד שני רבותיו אלו קבל מכל גדולי הדור ההוא כב"ב קע. א"ר אבא אמר רב אדא בר אהבה אמר רב.
וכן מצינו ר' אבא אמר רב חסדא כשבת פ"ז ה"א, כתובות פ"ג ה"ז, קידושין פ"ד ה"ב, ב"ב פ"ג ה"א, מנחות פח:.
ר' אבא א"ר ירמיה בר אבא אמר רב מגילה יח: וכן צ"ל בסנהדרין כט., ובחולין נז. ר' אבא אשכחיה לר' ירמיה בר אבא דקבדק בצומת הגידין א"ל למה לי מר כולי האי, ושם צב. א"ל ר' אבא כי דריש רב להני קראי באגדתא כוותך דריש. וכתובות ס. אמר רבא א"ר ירמיה ב"א בר אבא, נראה שצ"ל ר' אבא אמר ר' אבא אמר ר' ירמיה בר אבא.
וכן מצינו ר' אבא אמר רב חייא בר אשי אמר רב, שבת לד. נ: קיג. קכד: קמב:, חולין נז:, נדה טו:, ובירושלמי בכמה מקומות כמבואר בערך ר"ח בר אשי.
ר' אבא אמר רב כהנא (תלמידו דרב) שבת לח. קכה.
מר"נ מרב נחמן, כדמצינו עירובין עו: בעי מר"נ, וכתובות עז: מתקיף על דברי ר"נ.
ר' אבא א"ר תדאי שבת לח:
ובהיותו אצל רבותיו ר"ה רב הונא ורב יהודה התרועע עם כל גדולי תלמידיהם עם ר"ה בר חייא שהיה מזקני הדור כמו"ק כו. שפ"א שפעם אחת ישבו יחד ובאת בת נעמיתא וחטפה לתפלין שלו ורץ ר' אבא וצדה וחנקה והציל התפילין. ובירושלמי מו"ק פ"ג ה"ד איתא להיפוך. ובשבת מז. לוי בר שמואל אשכח לר' אבא ולר"ה בר חייא דהיו קיימי אפתחא דבי ר"ה.
ועם ר"ז ר' זירא כב"מ יא: כי אתא ר' אבא לסורא, ר"ז קיבלה ר' אבא לא קיבלה, ובמו"ק כב. חולין נ. נאמר בפירוש שהיו חברים. וגם בא"י היו חברים אהובים וכאשר נבאר הלאה.
עם רב יוסף כב"ק קב., ע"ז ו: יתיב רב יוסף אחורי דר' אבא ויתיב ר' אבא קמיה דר"ה. ובשבת כח. מתיב ר' אבא – אמר רב יוסף א"ה אי הכי היינו דמתרגמינן וכו'.
ועם רב כהנא (תלמידו דרב יהודה) כחולין יט. יתיב ר' אבא אחורי דר"כ ויתיב ר"כ קמיה דרב יהודה.
וכן התרועע עם עולא ורבב"ח ורבה בר בר חנה שהיו אז מהנחותי כפסחים נג: עולא הוה רכיב חמרא – ור' אבא מימיניה ורבב"ח משמאליה ושאלו ר' אבא ודאי דאמריתו משמיה דר' יוחנן וכו', ורב יוסף קרי עליה מים עמוקים וכו', ומזה אנו רואים
