עמוד:Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. I. 1910.pdf/346

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה לא עבר הגהה


בן אחי ר' יהושע והלך ר' יוסף (הכהן) וסיפר לפני ר"ג, שלח לר"י הנהג בן אחיך - עד ששלח לו ר' יהושע שמפיו הורה, ואז לא אמר ר"ג שום דבר.

תקנותיו מצינו תוספתא ריש שביעית ר"ג וב"ד התקינו שיהו מותרין בעבודת הארץ עד ר"ה, שיהו מותרין בעבודת הארץ עד ר"ה, ובמו"ק ג: בלשון ר"ג וב"ד נמנו על שני פרקים הללו ובטלום, ובתוס' שביעית ספ"ו ר"ג וב"ד התקינו שיהו עושין בקינבי, ושם כלאים רפ"ד ר"ג וב"ד התקינו שיהו מרחיקין ד' אמות מן עיקר נפנים.

וקיים גזירת ריב"ז נגד עדות ר' יהושע ור"י בן בתירה כעדיות פ"ח מ"ג, והוא גזר על גזילת עכ"ום מפני חילול השם כירושלמי ב"ק פ"ד ה"ד.

ובחולין ה: ר"ג וב"ד נמנו על שחיטת כותי ואסרוהו, אך שם פירש"י שהוא ר"ג בר רבי, וטעמו נראה כי מצינו גיטין פ"א מ"ה שסובר גט שעידיו כותים כשר א"כ א"א לומר שהוא אסר שחיטתן, אבל התוס' פי' שם שקאי על ר"ג דיבנה, ואפשר לומר ע"פ תוספתא דמאי ספ"ה שמתחלה גער בר"ע על שעישר פירות כותים ודאי, ואח"כ עשה כל פירותיהן ודאי, וזה יען שמתחלה סבר שכותים גרי אמת הן ולכן הכשיר שחיטתן אבל אח"כ שראה שקלקלו אסר את שחיטתן.

אבל מה שמצינו ששמעון הפקולי הסדיר לפניו יח' ברכות, וכן התקנה הגדולה שנקבר בכלי פשתן, כבר פירשנו שר"ג הזקן תיקנם.

הלכותיו במשנה ובברייתא

רבן גמליאל נזכר במשנה לערך שבעים פעמים.

עם ר' אלעזר חולק ריש ברכות, חלה פ"ד מ"ז, בכורים פ"ב מ"ו, מו"ק פ"ג מ"ו, יבמות פ"יג מ"ז, ושוה עם ר"א כתובות פ"א מ"ו, ז, ח, ט, נגד ר' יהושע, ועם רא"בע מצינו אך פ"א בעירובין רפ"ד שהשוה עמו נגד ר"י ור"ע.

מחלוקת עם ר' יהושע תרומות פ"ה מ"ח, ר"ה פ"ב מ"ח, ט, זבחים רפ"ד.

מחלוקת ר"א ור"י ור"ג שביעית פ"ט מ"ה והלכה כדבריו.

מחלוקת עם ר"ע ברכות פ"ו מ"ח, פאה פ"ד מ"ה, פסחים פ"ג מ"ד, נגעים פ"ו מ"ה, ועם ר' יהושע ור"ע ברכות פ"ד מ"ג.

מחלוקת על ב"ה כלים פכ"ח מ"ד, טהרות רפ"ט.

מחלוקת עם חכמים פאה פ"ו מ"ו, שבת פ"יב מ"ו, ביצה פ"ב מ"ז, כלים פ"יב מ"ג, מ"ו.

מחלוקת על סתם משנה שביעית פ"א מ"ה. עירובין רפ"י, תענית פ"א מ"ג, כלים פ"יז מ"ב.

ולפעמים הוא מוסיף כביצה פ"א מ"ח רג"א אף מדיח ושולה, גיטין פ"א מ"א אף המביא מן הרקם, פרה פ"ט מ"ג אף הנחש.

הלכותיו המפורסמות

ברכות פ"ב מ"ח אמר לא כל הרוצה ליטול את השם יטול.

שם פ"ד מ"ג סובר שצריך אדם להתפלל בכל יום יח' ברכות.

חלה פ"ד מ"ז ג' ארצות לחלה. (וע"פ הירושלמי מעשרות פ"ה סה"ג הוא ר"ג הזקן).

דמאי רפ"א שהיה מאכיל את פועליו דמאי.

שבת פ"יב מ"ו קסבר אין ידיעה לחצי שיעור.

פסחים פ"א מ"ה חולין נאכלין כל ד', תרומה כל חמש ושורפין בתחלת שש.

שם פ"ב מ"ג חמץ שנפלה עליו מפולת כל שאין הכלב יכול לחפש אחריו ה"ה כמבוער.

ביצה פ"ב מ"ז אמר ג' דברים להקל