עמוד:Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. I. 1910.pdf/345

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דף זה לא עבר הגהה


סיפר לו שהמעשה אירע אצלו) א"ל לאו, א"ל והלא א"י א"ל הן, אז הביא ר"ג השאלה לפני חכמי הועד ור"י עמד על רגליו ור"ג יושב ודורש, ור"י הודה ואמר אין החי יכול להכחיש את החי, עד שריננו כל העם ואמרו לחוצפית המתירגמן עמוד ועמד, וגם זה עבר בשלום, ור' יהושע קיבל מרותו דר"ג והחריש, אבל אח"כ אירע עוד מעשה כאשר יסופר ברכות כז: שר' שמעון ב"י שהיה אז תלמידם בא לפני ר"י ושאלו אם תפילת ערבית רשות או חובה (ור' יהושע שהכיר את תלמידו היקר אשר תורתו אומנתו פסק לו שהוא רשות) וכשבא לפני ר"ג א"ל שהוא חובה, א"ל והלא ר"י אמר שהוא רשות א"ל המתן עד שיכנסו בעלי תריסין לבהמ"ד וכשנכנסו עמד השואל ושאל אם תפלת ערבית רשות או חובה א"ל ר"ג חובה, א"ל לחכמים כלום יש אדם שחולק בד"ז א"ל ר' יהושע (שהיה האב"ד) לאו, א"ל והלא משמך אמרו לי (שאמרת) רשות, א"ל יהושע, עמוד על רגליך ויעדו בך, עמד ר"י על רגליו ואמר - האיך יכול החי להכחיש את החי? ור"ג היה יושב ודורש ור"י עומד על רגליו עד שרננו כל העם ואמרו לחוצפית המתורגמן עמוד ועמד, ובירושלמי ברכות פ"ד סה"א שאמרו לר' זונין החזן אמור התחיל ואמר - על מי לא עברה דעתך תמיד.

ואז עשו כל ראשי חכמי ישראל קשר ביניהן להעביר את ר"ג מנשיאותו, כי כבוד ר' יהושע היה יקר בעיניהן והזכירו לר"ג את חטאיו שחטא נגד ר"י במעשה דר"ה ובמעשה דר"צ, והתחילו לחשוב את מי ימנו לנשיא תחתיו, את ר"י לא רצו למנות יען שהוא בעל מעשה, את ר"ע שהיה בן גרים, ולפי הירושלמי היה גם ר"ט שם וגם אותו לא רצו למנות, ונפל הגורל על הצעיר שבהם על ר' אלעזר בן עזריה שהיה אז כבן טז או יח שנה שהיה גדול בתורה ומיוחס שהיה דור עשירי לעזרא ועשיר והוא קיבל א"ע את הנשיאות, ואז סלקו לשומא ביהמ"ד ונתנו רשות לתלמידים ליכנס, כי ר"ג היה מכריז ואומר כל תלמיד שאין תוכו כברו לא יכנס לבהמ"ד, וביום ההוא נתוספו ד' או ז' מאה ספסלי, וגם אז הראה ר"ג את צדקתו הגדולה שאף שדחפוהו מנשיאות, לא לבד שלא פירש מהן, אך דאג פן חו"ש עיקש את הישרה מה שלא הניח עד עתה להתלמידים לבא לבהמ"ד, וישב עמהם כתלמיד וכחבר ולקח חלק עמהן, ואז בא יהודה גר עמוני ושאל אם הוא מותר לבא בקהל ישראל, ור"ג השיבו שאסור אבל ר' יהושע השיבו שמותר לבא בקהל, והראה לר"ג כי הצדק אתו, ואז הבין ר"ג שבאמת חטא נגד ר' יהושע, אז הלך ר"ג לבית ר' יהושע לפייסו, ומצא כותלי ביתו שהן שחורין א"ל ר"י אוי לו לדור שאתה פרנסו שאי אתה יודע בצערן של ת"ח במה הן מתפרנסין וניזונין, וביקש ממנו מחילה, ולא אשגח ביה, א"ל עשה בשביל כבוד אבא, אז נתפייס ר' יהושע והוחזר ר"ג לנשיאותו אך לא לכבודו הראשון, אך נמנו וגמרו שר"ג ידרוש ג' שבתות וראב"ע שבת אחת. ובירושלמי שם שראב"ע נתמנה לאב"ד.

ומני אז מחל ר"ג על כבוד הנשיאות וכשעיברו את השנה היה כותב בהנוסח באגרות ששלח לכל ישראל, ושפרא מילתא באנפאי ובאנפי חבירי כסנהדרין יא: ומהיום ההוא והלאה לא נשמע קול ענות ומריבה בב"המד של יבנה, וכדמצינו שכל מסעותיו של ר"ג שנסע לרומי לקח תמיד עמו את משנהו ראב"ע כאשר הבאנו לעיל.

וכן מצינו נדה כד: שפ"א הורה חנניה