עמוד:Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. I. 1910.pdf/339

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דף זה לא עבר הגהה


הזאת ר"ג תקנה? הלא אמרו אך שאמר נחמיה אב"ד שמעתי "שאין משיאין את האשה בא"י ע"פ עד אחד", וגם שם היה ריב"ב שהיה חולק עליהם ואמר שמשיאין, וע"פ עדותו שהעיד מפי ר"ג הזקן שמשיאין וגם ר"ג בעצמו נזכר שראה בבית זקינו שהתיר הלכה למעשה ע"פ עד אחד, אז הסכימו גם בא"י לעשות כן. וא"כ אדרבא שבא"י החמירו על דין תורה ורצו להחמיר שאך ע"פ שני עדים מותרות, ובא נחמיה והחזיר הדין למקומו.

וזה דבר ברור שהיה הדין ע"פ דין תורה שבעדות האשה בעצמה או א"פ עד אחד מותרת להנשא, כי מה שאמרה תורה ע"פ שנים עדים יקום דבר, זה אך לחייב את פלוני הכופר או לאוסרה על בעלה וכדומה אז צריכין שני עדים כשרים, אבל האם צריך אדם שני עדין אם אכל חלב כדי להביא קרבן? וכן כאן אם מצאו החכמים שהאשה אמת תדבר לומר שמת בעלה למה לא נאמינה להנשא הלא אם תשקר אז תביא על עצמה רעה גדולה, ולכן אמרו היא דייקא ומינסבא. וזה הדיר היה נוהג תמיד בישראל אבל מזמן ר"ג הזקן עד ר"ג דיבנה שנחרב המקדש ונהרגו רבבות אלפי ישראל ובל"ס היו בתוכם כמה אנשים שנמלטו מתוך המהפכה, ונשותיהן או עד אחד אמרו שראו שנהרג ובא הרוג ברגליו אח"כ לכן רצו החכמים שבדוק ההוא להחמיר ולומר שצריכה שני עדים, אבל ריב"ב עמד על דעתו ואמר שאין צריכין להחמיר, וגם בבבל שהארץ שקמה לא גזרו על זה, ולכן אמר נחמיה אב"ד שמעתי שאין משיאין את האשה "בא"י" ע"פ עד אחד, ונותן טעם לזה יען "שהמדינה משובשת בגייסות" (אבל) כך מקובלני מר"ג הזקן שהדין כן הוא ולכן צדק ריב"ב מה שחולק עליכם, אבל מה זה שייך לקום ועשה.

וכשנשיא הדור התקין תקנות גדולות כר"ה פ"ב מ"ה שהיה הדין שהעדים שבאו להעיד על החודש בזמנו כשבאו אז התקבצו בחצר בירושלים, ובית יעזק היתה נקראת ולא היו זזים משם כל היום, כדין תקנות דרבנן מי שבא מחוץ לתחום, אבל ר"ג הזקן שראה שקשה מאוד על העדים הדבר הזה, התיר להם שיהיו יכולין לילך אלפים אמה לכל רוח, ולא לבד שהתיר לעדים הללו אך התיר גם לחכמה הבאה ליילד, והבא להציל מן הדליקה וכו', ובזה לא עקר שום דבר תורה.

וכן גיטין פ"ד מ"ב שהתקין תקנה גדולה לטובת האשה שלא יבטל הגט בב"ד אחר, וכן שיכתבו בגט שם האיש והאשה וכל שום שיש להם, ושתהא האשה נודרת ליתומים ושהעדים יחתמו על הגט, וכולם מפני תקון עולם.

והתקנה האחרונה היתה יען שע"פ דין תורה די בעידי מסירה, אך יען כדי שתהא להאשה ראיה שנתגרשה לכן תיקן שיחתמו על הגט. ור"ת מפרש שהתקנה הזאת אינה מתקנות ר"ג שהרי אמרו שם לו. אמר רבן גמילאל תקנה גדולה התקינו שיהיו מפורשין שמותיהן בגיטין, אבל אפשר לתרץ שזה אמר ר"ג דיבנה, או כגרסת התוספתא שם פ"ז שגרסי רשב"ג.

ורבן גמליאל הזקן כפי הנראה האריך ימים וימי נשיאותו נמשכה קרוב לחורבן הבית לעאך עשרים שנה והיינו שמלך קרוב לארבעים שנה, והוא ראה בעני עמו, הוא ראה כשמלך אגריפס המלך הכשר שבימיו היה שלום על ישראל ואז מצינו אותו ישב בלשכת הגזית כפאה פ"א מ"טז, וכן שבת קטו: א"ר יוסי מעשה באבא חלפתא שהלך אצל ר"ג - א"ל זוכר אני את ר"ג אבי אביך שהיה עומד ע"ג מעלה הר הבית והביאו לפניו