א"ל הרי אני נכנס וכשאצא אשוה לך גביהתך, א"ל אם אתה עושה כן רופא אמן תקרא ושבר הרבה תטול, אמרו לא זזו משם עד שהכישו נחש (ולא אמרו שמת שבאמת חי אח"כ כמה שנים ומת בהודו כמבואר ביוסיפון). אמרו חכמים לגביהא בן פסיסא עליך הכתוב אומר ישמח אביך וכו'.
ובל"ס שמגילת תענית הוא המקור הראשון אשר היה כתוב ומונח מיום שאירע המעשה, ומזה אנו יודעין שהיה כהן יען שהלך עם המלך עד קה"ק. וגם היה כהן הדיוט כמו שאמר לחכמים, וגם היה לו עקמומיות בגבו, ובסנהדרין צא. נעתק ממגילת תענית כל המאמר ושם נקרא ג"כ גביהא בן פסיסא אך חסר שם שהיה שוער הבית.
ובב"ר ספס"א נעתק כל המעשה ושם נשתנה שמו וקראוהו גביעה בן קוסם, ובערוך ערך גביע העתיק המאמר בקצרה מסנהדרין צא. וז"ל גביעא בן פסיסא, פי' חכם היה והיה גבן, וב"ר פס"א, גביעא בן קיסם הולך ודן עמהם.
וביוחסין השלם העתיק מערוך וקראו גביע בן קוסם וגביע בן פסיסא, ונראה בבירור שהוא שם של איש אחד אך נשתנה במבטא הארמית, אבל אין זה שייך למה שמובא בתוספתא כלים פ"א באחד שהיה ממונה במקדש שלא ישנו הכהנים ונקרא "בעל הפול" יען ששם מוכח שהיה בזמן ר"א קודם החורבן והר"ש בפי' לכלים שם שלשון פול הוא כמו אין פולין שבת יא. ובסה"ד מביא וי"א רביהה ארוך וזקוף, ובתרגום ירושלמי ויקרא כא על תיבת או גבן מתרגם גביח ופי' המפרש גביח פי' כמו כיפה שהוא ארוך וגחון.
ובסנהדרין שם ששאלו מין מנין לתחה"מ והשיבו דלא הוו חיי, דהוו חיי לא ב"ש.
רב גביהא מארגיזא
בגיטין ז. א"ל ר"ה בר נתן לרב אשי מאי דכתיב - אמר לו, רב גביהא מארגיזא אמר בהא טעמא כל שיש לו קנאה על חבירו ודומם שוכן עדי עד עשה לו דין א"ל רב אשי אלא מעתה צקלג - א"ל אי הוה רב גביהא מבי ארגיזא הכא הוה אמר בה טעמא, ומזה אנו רואין שהיה בזמן רב אשי דרשן מפואר.
רב גביהא מבי כתיל
כפי הנראה היה תלמידו דרבא, כע"ז כב. שיספר מעשה שהיה לפני רבא כעד ראיה, ובזמן אמימר היה כבר גדול הדור כביצה כג. שדרש אפתחא דריש גלותא ואמימר ורב אשי שקלו וטרו בהוראתו.
וכשיסד רב אשי ישיבתו הגדולה במתא מחסיא לקח חלק גדול בסידור הש"ס כדמצינו ביבמות ס., חולין כו: אזל רב גביהא מב"כ אמר לשמעתיה קמיה דרב אשי. וכן הקשה תמיד לרב אשי כחבר עם חבר כב"ב פג., מנחות ח., חולין סד:, מעילה י..
וכן נזכר ב"ק פב..
ולפי דעת רש"ג באגרתו ח"ג פ"ג מלך בפומבדיתא מן שנת תשל אחרי פטירת רב אחא בריה דרבא, עד שנת תשמד, ואחריו מלך רפרם.
גבילה
ערך מגבילה.
גביני
בשקלים רפ"ה שהיה ממונה בב"המק להכריז ולומר עמדו כהנים לעבודה, לויים לדוכנן וישראל למעמדם. אגריפוס המלך שמע קולו ברחוק שמונה פרסאות, ובתמיד פ"ג מ"מ מיריחו לירושלים עשר פרסאות והיו שומעין קולו של גביני כרוז ביריחו, וביומא כ: שאגריפוס שמע קולו מרחוק ג' פרסאות (ע"ש בתוס' ישנים) ונתן לו מתנות הרבה.
